הבדלים בין גרסאות בדף "רודריק מק'קינון"

מ
זוטות
מ (Neta90 העביר את הדף משתמשת:נטע/רודריק מק'קינון לרודריק מק'קינון: תם ונשלם)
מ (זוטות)
 
==ביוגרפיה==
מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
 
לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה של כריסטופר מילר, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר ל[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.
 
בשנות ה-80, רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר ל[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.
העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה.<ref>'''[http://www.sciencemag.org/content/280/5360/69 The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity]''', המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998</ref> מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב.
 
העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה שפוענח באמצעות [[קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן]].<ref>'''[http://www.sciencemag.org/content/280/5360/69 The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity]''', המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998</ref> מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב.
ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]], ב-[[1999]] זכה ב[[פרס לסקר]] לרפואה וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
 
ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]],<ref>[http://runews.rockefeller.edu/index.php?page=engine&id=332 על בחירתו לאקדמיה הלאומית למדעים באתר אוניברסיטת רוקפלר]</ref> ב-[[1999]] זכה ב[[פרס לסקר]] לרפואה וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
 
==קישורים חיצוניים==