פייר אבלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראשית חייו: בר פלוגתא
שורה 16:
פייר אבלר נולד בעיירה קטנה בשם פלט, השוכנת כ-15 קילומטר מזרחית ל[[נאנט]] ב[[ברטאן|בריטני]] שב[[צרפת]]. הוא היה הבן הבכור למשפחת אצילים בריטונית, ונראה כי שמו, אבלרדוס (נכתב בצורות רבות נוספות), הוא שיבוש של 'האבלארדוס', שם שאבלר בחר לעצמו כדי להיפטר מהכינוי 'בחולרדוס' שניתן לו בנעוריו. אבלר היה ילד מהיר קליטה, ומשבגר בחר בחיי לימוד במקום בקריירה צבאית שאפיינה אז את מעמדו. הוא למד את השיטה ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטית]], שנחשבה אז לענף בתחום ה[[פילוסופיה]]. שיטה זו כללה בעיקר את הלוגיקה של [[אריסטו]] כפי שהועברה דרך נתיבים לטיניים, והייתה אז נושא הלימודים העיקרי בבתי האולפנה הכנסייתיים.
 
מסעותיו של אבלר הביאו אותו כבר בשנות העשרה שלו ל[[פריז]], שם למד בבית הספר הקתדרלי הגדול של [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם]], מפיו של ויליאם משמפיאו, תלמידו של [[אנסלם מלאון]] (Laon) והריאליסט המתקדם ביותר. בתוך זמן קצר הצליח אבלר להביס את מורהו בוויכוח, דבר שהביא להתנצחות ארוכה ביניהם. התנצחות זו גרמה לנפילתו של ה[[ריאליזם פילוסופי|ריאליזם]], שעד אז היה דומיננטי (הריאליזם הוחלף על ידי ה[[קונצפטואליזם]] או ה[[נומינליזם]] של אבלר עצמו). החיכוכים בינו לבין מורו, הביאו את אבלר, והוא בן 22, לעקור לעיר מלון, שם הקים בית ספר משלו. בהמשך עבר אבלר לקורבייל הסמוכה לפריז, כדי להוות "[[בר פלוגתא]]" ראוי יותר למורו, וכן כדי להתקרב לפריז שהייתה אז מרכז ההשכלה.
 
אבלר עשה חיל בהוראה, אך נאלץ להקפיא את עיסוקו זה, כיוון שגרם לו למתח נפשי רב. עם שובו להוראה לאחר שנת 1108, חזר אבלר להתנצח עם יריבו הוותיק, ויליאם משמפיאו. הוא העביר את בית ספרו למונט סן ג'נביב שבפריז, הצופה על הנוטרדאם. מעיסוקו בדיאלקטיקה הוא פנה ל[[תאולוגיה]] והשתתף בהרצאותיו של אנסלם מלאון. עתה הורשה להרצות באופן חופשי, והרצאותיו נחשבו לטובות מאלו של מוריו. הייתה זו תקופת הזוהר בחייו של אבלר. אלפי תלמידים הגיעו מכל רחבי צרפת לשמוע את הרצאותיו, והוא התעשר ממתנותיהם. בשנת 1115 הוקדש אבלר ככומר קתולי