|
[[קובץ:Sveta-Nedelya-after.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחרי: כנסיית סווטה נדליה, זמן קצר לאחר הפיגוע]]
[[קובץ:StNedelyaChurch Sofia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית סווטה נדליה כפי שצולמה ב-2011]]
'''הפיגוע בכנסיית סְוֶוטָה נָדֶלְיַה''' (ב[[בולגרית]]: '''Атентат в църквата Света Неделя''') הוא [[פיגוע]] ה[[טרור]] הגדול ביותר ב[[היסטוריה של בולגריה|היסטוריה]] של [[בולגריה]] המודרנית, שהתבצע בצהרי ה-[[16 באפריל]] [[1925]] ב[[כנסיהכנסייה|כנסיית]] "סווטה נדליה" אשר ב[[סופיה]] [[עיר בירה|בירת]] בולגריה. חברי תא [[מחתרת]]י של [[המפלגה הקומוניסטית הבולגרית]] שפעלו בהשראתה של [[ברית המועצות]], הניחו [[פצצה]] רבת עוצמה שכוונה להתפוצץ בעת טקס ה[[הלוויה]] שנערך ל[[גנרל]] קונסטנטין גאורגייב אשר נרצח יומיים קודם לכן, ונועדה לחסל את [[בוריס השלישי, מלך בולגריה]], וראשי ממשלו אשר אמורים היו להשתתף בהלוויה. 160 בני אדם נהרגו ובכללם אישי צבא וממשל בכירים ועוד 320 נפצעו.{{הערה|שם=זוהר|[[מיכאל בר-זוהר]], '''הרכבות יצאו ריקות''', הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 27.}} המלך בוריס השלישי שאיחר לטקס ניצל.
הפיגוע עורר טלטלה בממשל ובציבור הבולגרי ובעקבותיו הכריזה הממשלה הבולגרית בראשות [[אלכסנדר צאנקוב]] על [[ממשל צבאי|משטר צבאי]] ובפיקודו של שר הפנים [[איוון רוסב]] ננקטו צעדי דיכוי חסרי תקדים בממלכה הצעירה הן באופן רשמי והן על ידי הפעלת [[מיליציה|מיליציות]] חצי צבאיות. בחודשים שלאחר הפיגוע נהרגו בחילופי אש עם כוחות הביטחון, נרצחו או [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] לפחות 400 בני אדם, רובם קומוניסטים או כאלו שנחשדו באהדת התנועה. טלטלה עברה גם על [[יהדות בולגריה]] בכלל ו[[יהדות סופיה]] בפרט, שכן אחד מחברי מנגנון קבוצת הטרור, חיים מרקו פרידמן היה יהודי ועובדה זו הובילה לפרץ [[אנטישמיות]] שהתמקד בבירה הבולגרית.
==השלכות הפיגוע==
===ההשלכות בבולגריה===
ממשלתו של אלכסנדר צאנקוב הכריזה על ממשל צבאי ברחבי הממלכה וניצלה את ההזדמנות בכדיכדי להיפרע מגורמי האופוזיציה למשטר, אם בהפעלה ישירה של מנגנוני ביטחון הפנים, או בהפעלה עקיפה של מיליציות חצי צבאיות אשר בפועל היו נתונות לפיקודו הישיר של שר ההגנה הבולגרי איוון ולקוב (בולגרית: Иван Вълков).{{הערה|המידע על אחריותו של וילקוב למיליציות שפעלו במהלך האירועים נודעה רק שנים מאוחר יותר.}} נרדפו חברי מפלגות [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] כגון חברי ותומכי המפלגה הקומוניסטית ואף חברי מפלגות מרכז-שמאל כגון [[מפלגת האיכרים הבולגרית|מפלגת האיכרים]]. עוד נרדפו חברי [[אליטה אינטלקטואלית|האליטה האינטלקטואלית]]. עשרות בני אדם נחטפו בידי חברי המיליציות והוצאו להורג. בערי השדה התחוללו קרבות בין יחידות של הצבא הבולגרי לבין קבוצות חמושות של תומכי הקומוניסטים. מעריכים שלפחות 400 בני אדם נהרגו בקרבות, נרצחו או הוצאו להורג במהלך האירועים שהתחוללו לאחר הפיגוע.{{הערה|קרום בלאגוב, [http://krumblagov.com/fifty/1.php הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה], באתר krumblagov.com {{שפת קישור|שפה=בולגרית}}. בסופיה לבדה נהרגו בין 330 ל-400 בני אדם.}}
ראשי המפלגה הקומוניסטית, חיכו לשעת כושר בכדיכדי לבוא חשבון עם האישים אשר לשיטתם היו אחראים לדיכויים ולחיסולם של רבים מחבריהם. ב-[[9 בספטמבר]] [[1944]] התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי [[חזית המולדת הבולגרית]] וזכתה לחסות [[הצבא האדום]] אשר כוחותיו הגיעו באותו היום לסופיה. [[קימון גאורגייב]] היה לראש הממשלה, תיק ביטחון הפנים נמסר ל[[אנטון יוגוב]] מהמפלגה הקומוניסטית והוא ניצל תפקיד זה בכדיכדי להשתלט על המדינה ובהדרגה למגר את כוחות ה[[אופוזיציה]]. הוקם [[בית דין]] מיוחד לשפיטת חברי מנגנון הממשל הקודם בעוון שיתוף פעולה עם ה[[נאצים]] ומנגנון זה נוצל גם בכדיכדי לבוא חשבון עם האחראים על האירועים שהתרחשו בין 1923 ל-[[1926]]. ב-[[1 בפברואר]] [[1945]] הוצאו להורג בירייה, בשטח בית העלמין של סופיה 180 בני אדם ובכללם [[עוצר (שליט)|עוצרי המלוכה]], 25 שרים, 68 חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי צבא.{{הערה|חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, [[הוצאת דבר]], תל אביב, 1969, עמודים 242, 254.}} בין המוצאים להורג היה גם איוון רוסב, שר הפנים בעת האירועים שליוו את הפיגוע. אלכסנדר צאנקוב ראש הממשלה בעת הפיגוע, הצליח להימלט מבולגריה. ב-[[1996]] לאחר שנפרעה בולגריה מהמשטר הקומוניסטי ביטל בית המשפט העליון הבולגרי בהחלטה השנויה במחלוקת נוקבת, את הרשעותיו של בית הדין המיוחד מ-1945 בטענת אי סדרים בהליך המשפטי, וכך, לצד נרדפי הקומוניסטים, זוכו גם [[פשע מלחמה|פושעי מלחמה]] כגון [[בוגדאן פילוב]] ו[[פטר גברובסקי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''הרכבות יצאו ריקות''', עמוד 223. בר זוהר מכנה את ההחלטה: אומללה, חסרת רגישות ומעוררת סלידה.}}
===ההשלכות על הקהילה היהודית===
אחד ממפקדי השטח של "מנגנון התגמול" בסופיה אשר השתתף בהכנות לפיגוע ובהפעלת חוליית המפגעים, היה חיים מרקו פרידמן, בן הקהילה היהודית. הוא נולד ב-[[1892]] בסטארה זאגורה ובהמשך עבר להתגורר ברובע [[יוצ'בונאר]] שבסופיה, שירת כקצין בצבא הבולגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה והשלים תואר במשפטים ב[[אוניברסיטת סופיה]]. פרדימן היה חבר המפלגה הקומוניסטית ובספטמבר 1923 נטל חלק בהפיכת הנפל שהובילו הקומוניסטים. הוא היה מוכר למשטרה הבולגרית וב-[[26 במרץ]] נפצע במהלך חילופי אש עם שוטרים בולגרים אך הצליח להימלט. מספר שעות לאחר הפיגוע הצליחה משטרת סופיה לעצור את מרקו פרידמן, בהמשך הועמד לדין וב-[[27 במאי]] הוצא להורג. כאמור, לאחר הפיגוע הונהג משטר צבאי ומאות בני אדם הוצאו להורג באופן רשמי או על ידי מיליציות חצי-צבאיות שפעלו בהנחיית השלטונות. אחד הנרצחים היה ה[[סופר]] וה[[עיתונאי]] היהודי הנודע [[יוסיף הרבסט]] (בבולגרית: Йосиф Хербст{{כ}}; 1870-1925) אשר נעצר, "נעלם" בעת מעצרו וגופתו מעולם לא נמצאה. יוסיף הרבסט היה אחיו של המנהיג הציוני [[קרל הרבסט]].
בסופיה פרץ גל אנטישמיות שכלל מאמרי שטנה בעיתונות, גם בעיתונים שלא נודעו כבעלי קו אנטישמי. בחלקם צוין שוב כדפוס פעולה, המיתוס האנטישמי הנפוץ על יהודי [[וליקו טרנובו#הקהילה היהודית|טרנובו]] בירת [[האימפריה הבולגרית השנייה]] שפתחו את שערי העיר בפני הכובשים ה[[עות'מאנים]]. הספר [[הפרוטוקולים של זקני ציון]] תורגם לבולגרית והופץ ברחבי סופיה במחיר מוזל. נציגי הקונסיסטוריון שגינו בחריפות את הפיגוע והתנערו מפרידמן, פנו לממשלה הבולגרית בכדיכדי שתפעל למתן את התעמולה האנטישמית ולמרות שנציגי השלטון הבטיחו לפעול בנושא, ננקטו פעולות מוגבלות בלבד. בתגובה לאירועים הוקמה בסופיה "האגודה לגמילות חסדים של חיילי המילואים היהודיים", אשר רשמית נועדה למטרות תרבות ותמיכה כלכלית בנכי המלחמה, באלמנות וביתומים, אך בפועל שמה לה למטרה לארגן קבוצות של חיילים יהודיים שיוכל להגן בכוח על בני הקהילה. בראש הארגון עמדו הקולונלים בדימוס אברהם תג'ר ומורנו גרציאני.{{הערה|שם=רומנו}}
==קישורים חיצוניים==
|
