נוגדי דלקת שאינם סטרואידים – הבדלי גרסאות

תופעות לוואי הקשורות ב[[מערכת העיכול]], ותופעות לוואי הקשורות ל[[כליה]] ולתפקוד הכלייתי.

 

תרופות אלו יכולות כמובן לעבור אינטראקציה עם תרופות אחרות. כך למשל, שימוש ב- NSAIDS יחד עם תרופות ממשפחת הקינולונים (אחת מ[[קבוצות אנטיביוטיקה]]) יכול להביא לעליה בתופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית לרבות פרכוסים. כמו כן, יש להיזהר במידה ונוטלים שתי תרופות מאותה משפחה של ה- NSAIDS יחדיו.

 

=== מערכת קרדיוווסקולרית ===

כמו כן, תרופות אלו מקושרות בהכפלת הסיכון לאי ספיקת לב תסמינית אצל חולים ללא סיפור של מחלת לב, ובמידה ויש סיפור של מחלת לב, הסיכון עולה פי 10 (למעט שימוש באספירין כאמור). אנשים אשר סובלים מ[[אי ספיקת לב]] והנוטלים NSAIDS, נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה (פי 2.1 תחת שימוש ב- diclofenac (וולטרן) למשל).

 

קיים גם שוני בין התרופות השונות מבחינת היכולת לגרום לתופעות לוואי של מערכת העיכול- נמצא כי תרופות כגון אינדומתצין, קטופרופן ופירוקסיקאם מקושרות לתלונות גסטרואינטסטינאליות, בעוד שדיקלופנק מקושר פחות עם תופעות לוואי אלו.

 

תלונות גסטריות (הקשורות לקיבה ופחות למעיים) יכולות להיות מופחתות במידה ובנוסף לטיפול ב- NSAIDS ניתן טיפול בנוגדי חומצה מסוג proton pump inhibirots כגון אומפרדקס, אומפרזול וכדומה.

 

 

=== תופעות לוואי נוספות ===

מרבית התרופות ממשפחת ה- NSAIDS חודרות באופן מועט למערכת העצבים המרכזית, אולם גם חדירה מועטה זו עלולה להביא לתופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית כגון סחרחורת ונמנום.

במקרים מאוד נדירים, [[איבופרופן]] עלול להביא לתמונה של [[דלקת קרום המוח]] שאיננה זיהומית- aseptic meningitis, או לתופעות המזכירות את [[תסמונת המעי הרגיז]].

== שילוב עם תרופות אחרות ==

NSAIDS מפחיתות את זרימת הדם לכליה ועל כן מפחיתות את היעילות של תרופות ממשפחת המשתנים, ומונעות אלימינציה (סילוק) של תרופות כגון [[ליתיום]] או [[מתוטרקסט]] המפונות על ידי הכליה.

NSAIDS עלולות להחמיר [[יתר לחץ דם]] ועל כן הן סותרות את הפעילות של מורידי יתר לחץ דם, כגון [[נוגדי ACE]].

NSAIDS מורידות את היעילות של תרופות ממשפחת ה- SSRI (נוגדי דיכאון).

כאשר משתמשים בתרופות ממשפחת ה- NSAIDS אשר חוסמות הן את COX-1 והן את COX-2 (כגון אספירין, איבופרופן, נפרוקסן) יש ירידה ברמות הפרוסטגלנדינים בקיבה וזה עלול להביא ליצירת כיב בקיבה (או בתריסריון) ולדימום כתוצאה מכך.

הגילוי של האנזים COX-2 הביא למחקר ולפיתוח של תרופות אשר חוסמות באופן בררני את האנזים הזה בלבד ועל ידי כך לא מביאות לבעיות בקיבה אשר מאפיינות את ה- NSAIDS הישנים יותר. עם זאת, בשנים האחרונות קיימים חילוקי דעות באשר להשפעתן של תרופות מקבוצה זו בכל הקשור לעליה בסיכון למחלות קרדיוווסקולריות- חלק מהתרופות ממשפחת ה- COX-2 בהן נמצא עליה בסיכון כאמור, כגון rofecoxib (ויוקס) הופסקו לשיווק.

'''הורדת חום''': תרופות ממשפחת ה- NSAIDS הן בעלות תכונות להורדת חום ועל כן ניתן להשתמש בהן כאמצעי להורדת חום. חום נגרם בשל עליות רמות של פרוסטגלנדין E2, שגורם לעליה בקצב היריה של נוירונים בהיפותלמוס אשר מבקרים את תהליך התרמו -רגולציה.