האג'י גיראי הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:טטרים באמצעות HotCat
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, ניצחו\1, סולטא\1, שירותים, \1תייחס, \1, מסוי\1, מצוי\1, \1ייתכן
שורה 2:
[[קובץ:Gerae-tamga.svg|שמאל|ממוזער|250px|טרק טמגה - הסמל ההראלדי שעל גבי חותם השושלת גיראי שעמדה בראש ח'אנות הטטרים של קרים]]
'''האג'י גיראי הראשון''' (ב[[טטרית של קרים]]:'''I Hacı Geray'''{{כ}} או '''Melek Hacı Geray''' האג'י גיראי המלאך", {{כ}} באותיות ערביות: '''۱خاجى كراى''' , {{כ}} ב[[טורקית]]:'''I. Hacı Giray''', {{כ}} נולד אולי ב-[[1396]] - מת ב- [[1466]])
היה [[ח'אן]] [[טטרים|טטרי]], המייסד והמנהיג הראשון של ה[[ח'אנות קרים]] ("קירים יורטו") בשנים [[1456]]- [[1426]] ובשנים [[1466]]-[[1456]], מייסד השושלת גיראי מקרים. כונה גם האג'י דוולט גיראי או דוולט האג'י גיראי, כמו כן "א-סולטןסולטאן האג'י גיראי אבן גיאת' א-דין".
==התחלות הטטרים של קרים==
[[קובץ:Golden Horde 1389.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[אורדת הזהב]] בסביבות שנת [[1389]], כשכללה עדיין את קרים ואת הערבות מצפון לים השחור - דשט-אי-קפצ'ק]]
שורה 10:
 
==מוצאו של האג'י גיראי==
מקורותיו של האג'י גיראי אינם ברורים {{הערה|Henry Hoyle Howorth: ''History of the Mongols from the 9th to the 19th Century. Part 2. The So-Called Tartars of Russia and Central Asia'', London 1880, ע 448 וכו'}}
{{הערה|כרוניקנים טורקים הציעו אילנות יוחסין שונים:ג'נבי (מאה ה-16) ומונג'ים באשה (מאה ה-17) כתבו שהוא היה כביכול בנו של קיצ'י מוחמד, לפי רזבאן פאשה (מאה ה-17) היה אולי בנו של אולוג מוחמד ולפי הכרוניקה האנונימית של תולדות הח'אנים של קרים מן נמאנ ה-17, היה כביכול בנו של טאש טימור}}.
 
מה שיוצא די בוודאות ממקורות שונים הוא שהיה "עצם לבנה " ( ak süyek - אק סוייק), כלומר נצר של [[ג'ינגיס ח'אן]].
{{הערה|Brian Glyn Williams ע' 45}} .לפי אחת מגרסאות אילן היוחסין שלו, דור 11 לצאצאיו של ג'ינגיס ח'אן, דרך נכד של זה, טקה טימור , אחד מבניו הצעירים של ג'וצ'ה ח'אן.{{הערה|Encyclopedia of the Ottoman Empire, „Crimean Tatars” ע' 159}}
היו השערות שקישרו אותו ייחוס ישיר לח'אן [[טוכטמיש]] המפורסם. כך למשל, הפנקס ה[[גנאלוגיה|גנאלוגי]] הנמצא במנזר סטארושבסקי המציין כי היה כביכול בנו של דוולט ברדי,שהיה כביכול בנו של ג'אבר ברדי וצאצא של טוכטמיש. בשנת [[1395]] טוכטמיש היה [[פליט]] בליטא כאורחו של הדוכס הגדול [[ויטאוטאס הגדול]] שבעזרתו ניסה לחזור להנהגת אורדת הזהב, אך הובס בקרב וורסקלה ב-[[1399]] על ידי יריביו הנתמכים בידי [[טימור לנג]]: [[טימור קוטלוג חאן]] והאמיר [[ידיגה]]. גם דוולט ברדי עצמו גלה בליטא וזכה לאירוח הדוכס הגדול.{{הערה|H.Howorth שם}}. כרוניקנים [[פולנים]] אחדים כתבו שהאג'י גיראי נולד ב[[טראקאי]], בליטא, וסברו גם הם שהיה בנו או נכדו של טוכטמיש{{הערה|H.Howorth שם}}. גם בתעודה שנכתבה על ידי נכד, שנקרא גם הוא האג'י גיראי, משנת [[1529]], מצוייןמצוין כי משפחתם יוצאת חלציו של טוכטמיש. קרים עצמה נקראה תכופות על ידי הטטרים [[נוגאי]] "ארץ טוכטמיש"{{הערה|H.Howorth ע' 449}}.
 
אולם ההשערה הסבירה ביותר, המבוססת, בין היתר, על הכרוניקות של אבולגאזי בהדור ח'אן (מאה ה-17) בספרו "שג'רה אי טורק
("הגנאלוגיה של הטורקים") , כמו כן מואיז אל אקסב ועבד אל גאפר קירימי, האג'י גיראי היה בנו של גיאת' א-דין או גיאסאדין ( غیاث الدین , שם שמשמעותו בערבית "הגנת הדת"), בן של טאש טימור או באש טימור, שנמצא עם טוכטמיש בקרבה רחוקה.
אכן על מטבעות שהנפיק האג'י גיראי עצמו, שמו מופיע כ"א-סולטןסולטאן האג'י קריי אבן גיאת'-א-דין
{{הערה|1=[http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/hadjdji-giray-SIM_2603?s.num=9 Hilal İnalcık- Brill's Encyclopedia of Islam online 2012]}}
{{הערה|אין לבלבל עם גיאת' א-דין אחר , בנו של שאדיבק ח'אן - H.Howorth שם}}
שורה 37:
האג'י גיראי הופיע בזירה של קרים, כמנהיג של הטטרים המקומיים, - "טטרים של [[מצר פרקופ|פרקופ]]"-, לפי מקורות שונים, בסביבות שנת [[1420]], [[1428]] או [[1434]].
{{הערה|נ.ר.אנדרייב פרק 7}}. דמותו מוזכרת כמשתתף, בתמיכת ליטא, במאבקים הפנימיים לשלטון באורדת הזהב ובקרים עצמה.
ככל הנראה נאבק אף בדודוף דוולט ברדי. בסביבות [[1428]] בעזרתו של ויטאוטאס הגדול, הגיע לקרים בראש 16,000 לוחמים נוגאי.{{הערה|א.א.קודוסוב - מוקסבה-קרים}}. בשלב מסוייםמסוים נאלץ להימלט לדוכסות הגדולה, ב[[לידא]],בה היה לאורחו ובן חסותו של הדוכס הגדול החדש, זיגימאנטס קיישטוטאיטיס (זיגמונט קיישטוטוביץ') (1440-1432).
תעודה ראשונה המזכירה את שמו באה משנת [[1443]] ומתיחסתומתייחסת למלחמתו נגד מגיני המושבה ה[[ג'נובה|ג'נובזית]] ב[[קאפה]].
בערך בשנת [[1440]], כעדות הכרוניקה של [[מאציי סטריקובסקי]]
{{הערה|א.ר.אנדרייב}} האריסטוקרטיה הטטרית מקרים - ראשי השבטים פרקופ, בארין, ארגין {{הערה| Brian Glyn Williams ע' 45}} ושירין, ובמיוחד ראש שבט שירין, טקינה מרזה, היריב המסורתי של צאצאי האמיר ידיגה (אדיגו או ידיקו) פנו לדוכס הגדול [[קזימיר הרביעי, מלך פולין|קזימיר יגיילו]] (1492-1440), ובקשו ממנו לתמוך בהעלאתו של האג'י גיראי לשלטון בקרים. ואכן חזר האג'י גיראי לקרים בליווי תגבורות ליטאיות בפיקוד ה[[מרשל]] רדזיוויל {{הערה|א.ר.אנדרייב}}.
לפי מומחים, המטבעות הראשונים שהנפיק האג'י גיראי - מטבעות כסף "סיקה" (sikke)
{{הערה|1=[http://maviboncuk.blogspot.co.il/2007/07/word-origin-sikke-sequin.html#!/2007/07/word-origin-sikke-sequin.html מקור המילה סיקה הוא המילה הערבית "סיכה" = צבע, דרך הוונציאני "צקה" - מטבעה, "צקינו" - סוג של מטבע- לפי מאווי בונצ'וק]}} הוצאו לאור לא לפני שנת [[1441]].
שורה 46:
 
יש מחשיבים את שנת [[1449]] כשנת הקמת הח'אנות מקרים העצמאית מפני שזו שנת הכרזתו של האג'י גיראי הראשון כ"אולוג ח'אן"
{{הערה|H.Inalcik ע' 2}}, {{הערה|ב.ד.גרקוב, א.א.יאקובובסקי ע' 392 - חלה שגיאה במספור העמודים}}. הוא ייסד שושלת חדשה שהנהיגה את קרים למעמה מ-300 שנה, עד שנת [[1783]], אם כי כמעט רוב הזמן בחסות [[האימפריה העות'מאנית]]. לח'אן האג'י גיראי מייחסים גם את הנהגת סמל המדינה החדשה:"טרק טמגה" (taraq tamğa) בעל שלוש השיניים, ה"טרידנט" או ה"[[מסרק]]" של בית גיראי,שנמצא על ה[[חותם]] הרשמי שלו ונראה כנגזר מה"מאזניים" שעל [[דגל]] אורדת הזהב.
 
בירתו הראשונה הייתה המרכז המסורתי אסקי קירים (קרים הישנה), שנודעה גם תחת השם סולהט. לפי מקורות אחדים בסביבות שנת [[1449]] ולפי [[דיפלומה]] מלכותית - [[יארליק]], שהוציא ב-[[8 במרץ]] [[1453]], העביר גיראי את בירתו הרשמית (''orda-i muazzam saray'') ובנה ארמונו בכפר סאלאצ'יק (Salaçıq), כיום סטארוסיליה, במרחק קילומטרים אחדים צפון מן העיר [[בחצ'יסראי]] של היום, בעמק המצוי מערבה מהצוקים שעליהם ניצב המבצר קירק ייר (Kırk Yer) או צ'ופוט קאלה ("מבצר היהודים") {{הערה|P.R.Magocsi ע' 182}}. לא רחוק דרומה מקירק ייר, על גדת הנחל צ'ורוקסו, הקים האג'י גיראי הראשון את העיר בחצ'יסראי - "הארמון שבגנים" {{הערה|א.ר.אנדרייב}}. יש סבורים כי העברת הבירה מקרים הישנה לקירק ייר נועדה לשחרר את האג'י גיראי מההפשעה הרבה מדי של שבט שירין שנחלתו נמצאה באזור המזרחי.{{הערה|Brian Glyn Williams ע' 45}}. מאוחר יותר, אחד מצאצאיו, סהיב גיראי הראשון, יעביר את הבירה לבחצ'יסראי.
 
בהתחלתה, הח'אנות של קרים בהנהגת האג'י גיראי הראשון כללה את הערבות מצפון לחוף של [[הים השחור]] וה[[ים אזוב]], ה"דשט אי קפצ'ק", לרבות החלק התחתי של נהר הדנייפר, וחלק גדול מקרים, פרט לערי הנמל, החוף הדרומי ואזור בדרום-מערב, שנשלטו עדיין על ידי הג'נובזים ועל ידי המדינה הביזנטית של תאודור ממנגופ, ופרט ל[[חצי האי טאמאן]].
שורה 64:
מצד שני, הצטרך להיות מעורב במלחמות האזרחים בפולין וליטא עצמן.
הוא סייע לקזימיר הרביעי, שעלה על כס פולין בשנת [[1447]], במלחמתו נגד הטוען לכתר מיכאיל בולסלב, בנו של זיגימאנטס קייסטוטאיטיס, שנהנה מתמיכת הח'אן סעיד אחמד הראשון.
האג'י גיראי הגיש למלך קזימיר שרותיםשירותים צבאיים תמורת תגמול שנתי של 10,000 [[פלורין|פלורינים]] {{הערה|H.H.Howorth ע' 451}}.לעומת זאת כשהתגמול התעכב לבוא, אנשיו היו עלולים לצאת למסעי שוד בחבלי [[פודוליה]] ו[[רוטניה]] {{הערה|H.H.Howorth ע' שם}}.
 
בשנים [[1448]] ו-[[1449]] תקפו הטטרים מהאורדה הגדולה את פולין וליטא, ובתגובה, פלש המלך קזימיר בשנת [[1450]] לתוך השטחים שבליטת הח'אן סעיד אחמד. בשנים הבאות, ב-[[1452]], מורדים נגד המלך בליטא כרתו ברית עם סעיד אחמד. אולם הנצחונותהניצחונות הגדולים של האג'י גיראי בקרב עם הח'אנים של האורדה הגדולה בשנים [[1455]]-[[1453]] וב[[1465]] זירזו את התפוררות האורדה והכינו את השטח לתבוסת האורדה על ידי בנו, מנגלי גיראי הראשון בשנת [[1502]].
כאשר ב-[[1453]] וב-[[1455]] יצא סעיד אחמד חאן מסראי למסעות שוד וביזה בממלכה הפולנית, במיוחד בפודוליה, האג'י גיראי הפתיע אותו בדרך הבייתה והביס אותו על יד הנהר דנייפר. סעיד אחמד ברח לקייב אל בני בריתו מקרב האצילים הליטאים ובראשם הדוכס סימיון אולקלוביץ'. אחרי סירוב ראשוני, הלה נאלץ להסיכם להסגיר את סעיד אחמד למלך קזימיר שכלא אותו ב[[קובנה]].
{{הערה|H.H.Howorth}}. בניו של סעיד אחמד מצו מקלט ב[[נסיכות מולדובה|מולדובה]] של [[שטפאן הגדול]], שהחליט שלא להסגירם.
שורה 73:
מרכז הג'נובזים בקרים נמצא בעיר הנמל קאפה ([[פאודוסיה]] של היום). היא שילמה בעבר מס שבוע לח'אנים של אורדת הזהב. אחרי הקמת הישות הנפרדת של הטטרים בקרים, יחסי הג'נובזים איתם היו מתוחים.
בקיץ [[1433]],הנסיך הביזנטי אלקסיוס של מנגופ, מנהיג ה"נסיכות הקרימאית של תאודור", שהיה אז בן ברית של גיראי, השתלט על נמל צ'מבלו (באלאקלווה). כתגובה, הסנאט של ג'נובה והבנק סן ג'ורג'ו שלחו לאזור [[צי]] מלחמה של 20 [[גלרה|גלרות]]
תחת פיקודו של ה[[אדמירל]] קארלו לומלינו. המפקד הג'נובזי, בראש 6000 לוחמיו, הצליח ב-[[4 ביוני]] [[1434]] לכבוש בחזרה
את צ'מבלו מהיוונים. אחרי שהרסו את הנמל היוונית היחידה, קאלאמיטה, הג'נובזים יצאו ממרכזם, קאפה , נגד בירת הטטרים אסיק קירים (סולגאט) . ביולי, האג'י גיראי, עם 15,000 חיילים, הפתיע אותם מתוך יער וניצח אותם.
{{הערה|גאורגה ברטיאנו ע' 59}}, {{הערה|א.ר.אנדרייב}}.
בהמשך הטיל האג'י גיראי [[מצור]] על קאפה וכפה בסופו של דבר ב-[[13 ביולי]] [[1434]] על המושבה הג'נובזית, הסכם שבו היא הכירה בסוזרניות שלו והסכימה לשלם כופר גדול תמורת בני הערובה והשבויים.
עם זאת, באותו שלב, מעמדו של האג'י גיראי בקרים לא היה יציב, והוא להיה מקובל על כל ראשי השבטים הטטרים. כשלא עלה בידו להחזיק בהגמוניה החצי האי נאלץ להימלט לליטא.
ידוע שבשנת [[1442]] הטטרים תקפו שוב את קאפה, שדדו אותה וגרמו לעיר ולמגיניה אבדות כבדות.
==סכסוכים חדשים עם הג'נובזים. היחסים עם העות'מאנים. המרד של היידר==
[[קובץ:Мавзолей Хаджі Герая.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המאוזולאום של האג'י גיראי הראשון בסאלאצ'יק, בחצ'יסראי,נבנה בערך ב-[[1501]]]].
בשנת [[1454]] כרת האג'י גיראי ברית עם הטורקים העות'מאנים שזה עתה [[כיבוש קונסטנטינופול|כבשו את קונסטנטינופול]]. ביולי [[1456]] הופיע מול הנמל של קאפה צי טורקי של 56 [[בירמה|בירמות]] ובאותלו זמן ביבשה הגיעו לקרבת המקום 6,000 טטרים בראשותו של האג'י גיראי.ההנהלה הג'נובזית נכנעה והסכימה להעלולת באופן משמעותי את מס השנתי שהעיר הייתה צריכה לשלם לסולטןלסולטאן העות'מאני ולח'אן הטטרי.
מפני שלא היה לו צי משלו, הסתפק האג'י גיראי עם הכרה מצד תושבי קאפה של מעמדו ההגמוני ועם השגת שליטה על דרכי המסחר המובילות לקאפה, לקרץ' ולאינקרמן. גבולות הח'אנות התפשטו בשנים האלה גם אל גזלבה (Gözleve) ([[ייבפאטוריה]] של היום), לטאנה או אזאק קאלסי ([[אזוב]] של היום),עמוק יותר אל ערבות דזט-אי-קפצ'ק ואף אלאזור [[קובאן]].
בתקופתו בנו הטטרים בחלק התחתי של הנהר הדנייפר את המבצרים קזקרמן וג'נקרמן {{הערה|א.ר.אנדרייב}}.
 
אמנם ב-[[1456]] הודח הח'אן זמנית על ידי בנו, היידר, בתמיכה ג'נובזית, ונאלץ לצאת שוב לגלות. אך הפעם שב לשלטון כעבור זמן קצר ובהמשך שיפר את יחסיו עם המושבות של ג'נובה {{הערה|ג.ברטיאנו ע' 70}}.
 
בשנים [[1464]]-[[1465]] שלח האפיפיור,[[פיוס השני]], ובעקבותיו [[פאולוס השני]] את לודוביקו מבולוניה כ[[נונטיוס]] אל הח'אן גיראי על מנת לשכנעו, לשווא, להצטרף ל[[מסע צלב]] נגד הסולטןהסולטאן העות'מאני [[מהמט השני]].
{{הערה|[http://www.treccani.it/enciclopedia/ludovico-da-bologna_(Dizionario-Biografico)Paolo Evangelisti - art.„Ludovico da Bologna” în ''Dizionario biografico degli Italiani'' vol.66,Treccani, 2007]}}
 
==היחסים עם מוסקבה==
ב-[[1461]] הבטיח האג'י גיראי לתמוך בתביעות הטריטוריאליות של המלך קזימיר הרביעי בו[[וליקי נובגורוד]], מה שהביא אותו בסכסוך עם הדוכס (קניאז) הגדול של מוסקבה, [[ואסילי השני, נסיך מוסקבה|וסילי העיוור]]{{הערה|ב.ד.גרקוב, א.א.יאקובוסקי ע' 392}}.
לעומת זאת, בימי שלטונו של [[איוואן השלישי]], בקיץ [[1465]] נצחונוניצחונו של האג'י גיראי על סעיד אחמד חאן, עזר (ככל הנראה ללא קיומה של הסכמה), למאמץ המלחמתי הרוסי להגן על מוסקבה מפני איום הח'אן מסראי. {{הערה|ב.ד.גרקוב, א.א.יאקובסקי ע' 392-393}}
 
לפי הכרוניקה הרוסית "ווזנזנסקה", ה'אג'י גיראי יצא להגנת המוסקבאים , כשהח'אן קוצ'וק מוחמד מסראי התפקיף לאזורים הרוסיים שעל גדות [[דון]].{{הערה|א.קודוסוב - מוקסבה-קרים}}. על יד הדון הוא הביס גם את בנו של קוצ'וק מוחמד, אחמד ח'אן{{הערה|[http://forum.paradoxplaza.com/forum/showthread.php?134300-AGC-EEP-Golden-Horde-and-its-Successors./page5 ז. דלוגאש בפורום ההיסטורי האינטראקטיבי פאראדוקס zdlugasz]}}
==סוף חייו==
האג'י גיראי הראשון מת בשנת [[1466]] והובא לקבורה ב[[מאוזלאום]] (Dürbe דירבה) שבנייתו בסאלאצ'יק הושלמה בשנת [[1501]]. לפי הכרוניקן הטורקי אנקרלי חכים יחיה, יתכןייתכן כי הורעל, אולי כנקמה על תמיכתו במלך הפולני קזימיר במלחמה נגד אחמד ח'אן, המנהיג החדש של האורדה הגדולה.((הערה| C. Marcinkowski ע' 93}}. הוא עורר גם את קנאתם של ראשי השבטים המקומיים {{הערה|
Bruce Glyn Williams ע' 46}}.