פסק דין באק נגד בל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:וירג'יניה: היסטוריה באמצעות HotCat |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תאור\1, אינטליגנ, ארצות הברית |
||
שורה 22:
'''פסק דין באק נ. בל''' (ב[[אנגלית]]: '''''Buck vs. Bell''''') (מראה מקום: 274 U.S.200 {{כ}}(1927)) הוא [[פסק דין]] משנת [[1927]] של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. פסק הדין פסק בעתירתה של הנערה קארי באק (Carrie Buck) שאובחנה כרפת שכל, ושוכנה במוסד במדינת [[וירג'יניה]] בהנהלת ד"ר בל, כנגד חוקיותו של החוק במדינת וירג'יניה שקבע כי יש לעקר רפי שכל ב[[עיקור כפוי]]. פסק הדין שהוקרא על ידי השופט העליון [[אוליבר ונדל הולמס הבן|אוליבר ונדל הולמס]] קבע כי פרקטיקות של עיקור בכפייה כלפי רפי-שכל הן חוקתיות ואינן סותרות את ה[[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|תיקון ה-14]] לחוקה האמריקאית.
פרקטיקת [[עיקור כפוי|העיקור בכפייה]] הינה חלק מ[[אאוגניקה]] שלילית שתפסה תאוצה רבה
==אאוגניקה ==
[[אאוגניקה]] (Eugenics) היא פילוסופיה חברתית שבבסיסה נח [[דרוויניזם חברתי]] והיא שואפת להביא להשבחת הגזע האנושי. זוהי
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להחליף את הברירה הטבעית בתהליכים אחרים, רחומים יותר ויעילים לא פחות [...] להגביל את שיעור הילודה של הבלתי-כשירים במקום לאפשר להם להיוולד [...] לשפר את הגזע על ידי הגברת הילודה בקרב הכשירים.{{הערה|Francis Galton, Memories of My Life, in: Thomas C. Leonard, "More Merciful and not Less Effective: Eugenics and American Economics in the Progressive Era", History of Political Economy 35:4 (2003), 687-712}}}}<br /> מסעות השכנוע של גלטון היו מעיין מסעות צלב מוסריים שבמהלכם הוא ניסה לשכנע את הציבור בסכנות הרבות הכרוכות ברבייה נטולת כל רסן של הכשירים פחות, ובתועלת הרבה שתבוא מעידוד רבייה בקרב הכשירים יותר.{{הערה|Peter J. Bowler, Eugenics, in: The Mendelian Revolution: The Emergence of Hereditarian Concepts in Modern Science and Society, Baltimor, Jhon Hopkins University, 1989, pp. 163-164}}<br />
תורת האאוגניקה נחלקה לשני זרמים עיקריים, אאוגניקה חיובית ואאוגניקה שלילית. האאוגניקה החיובית, שבה תמך גלטון תמכה בעידוד הילודה בין בני זוג שנמצאו
התנועה האאוגנית
==המקרה==
שורה 45:
# העיקור מהווה הפרה של התיקון ה-14 לחוקה שמעניק הליך משפטי הוגן לכל.[[http://www.archives.gov/exhibits/charters/constitution_amendments_11-27.html]]<br />
# העיקור מהווה הפרה של [[התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-8]] לחוקה שאוסר על עונש אכזרי ויוצא דופן.[[http://www.archives.gov/exhibits/charters/bill_of_rights_transcript.html]]<br />
בית הדין לערעורים דחה גם הוא את העתירה ולוייטהד לא נותרה ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון של
ב 22.4.1927 הובא המקרה של קארי באק לדיון בבית המשפט העליון מול מליאה של שמונה שופטים, בראשם השופט הולמס. לפי אופי המשפט אותו הנהיג עורך הדין וייטהד הדיון של שופטי בית המשפט העליון עסק גם הוא רק בהתאמת העיקור לחוקה. אחת הטענות של וייטהד הייתה שחוק העיקור בוירג'יניה איננו צודק מכיוון שהוא חל רק על רפי שכל המאושפזים במוסדות ולא על כל רפי השכל. אך הולמס פסל טענה זו באמתלה שלא ניתן להחיל חוק על אוכלוסיות שטרם אותרו.{{הערה|שם=אמיר}}<br />
לאחר כעשרה ימים, בתאריך ה 2.5.1927 מסר הולמס את פסק הדין.
שורה 59:
בעקבות פסק הדין קארי באק עוקרה בניגוד לרצונה על ידי כריתת חצוצרות הרחם (Salpingectomy), ניתוח בלתי ניתן להפיכה. גם אחותה הקטנה, דוריס עוקרה שנה מאוחר יותר. לדוריס נמסר שהיא עוברת ניתוח להסרת התוספתן ורק שנים מאוחר יותר, לאחר נסיונות מרובים להביא ילדים לעולם ולאחר טיפולי פוריות ארוכים היא גילתה את אשר עוללו לה. [[סטיבן ג'יי גולד]] מתאר את העצב הנורא של דוריס שחלומה להוליד ילדים נקטע, ושעל פי אמות המידה של היום בכלל לא הייתה נחשבת למפגרת בשכלה.{{הערה|סטיבן, ג'יי גולד, אין מידה לאדם, מאנגלית" ד"ר עמוס כרמל, דביר הוצאת לאור בע"מ, 1992, עמ' 365-366}}<br /> <br />
עיני מדינות רבות
בסך הכל 29 מדינות
מדיניות העיקור הכפוי שהפכה למקובלת
[[מלחמת העולם השנייה]] וחשיפת פשעי ה[[נאצים]] הורידו מקרנם של רעיונות האאוגניקה השלילית ומהעיקור הכפוי בפרט, אך עדיין המשיכו לבצע עיקורים בכפייה עוד כמה עשורים. רק בשנת 1974 בוטל באופן סופי חוק העיקור בכפייה של מדינת וירג'יניה, אך החלטת המשפט בנוגע לבאק נגד בל מעולם לא בוטלה. <br />
בסה"כ עוקרו בכפייה 65,000 מאזרחי
===הפסיקה, העיקור כפוי והליברליזם האמריקאני===
בימינו, רעיונות של עיקור כפוי לצורכי אאוגניקה הינם מוקצים מחמת מיאוס, אך
כאמור מיסוד האאוגניקה הגיע בד בבד עם התעצמותה של התנועה הפרוגרסיבית. זו קמה לאחר מיתון כלכלי קשה ודרשה את התערבות המדינה למען טובת הכלל. רעיונותיה של התורה האאוגנית, והעיקור הכפוי בפרט היו חלק מן המנגנון שדאג לרווחת הכלל, כפי שפסק דינו של הולמס מציג היטב. בעניין זה ישנו הבדל גדול בין הפרוגרסיבים ל[[ליברליזם|ליברלים]]. הליברלים דרשו את הימנעותה של המדינה מהתערבות בחיי הפרט, ולכן עולה השאלה מדוע גם הם שיתפו פעולה עם התנועה האאוגנית?<br />
התשובה לכך היא שהאאוגניקה יכלה להיתפס גם כן כמקדשת את האינדיבידואליזם. דעה רווחת באותה התקופה הייתה שה[[קפיטליזם]] והשיפור הטכנולוגי יצרו תנאים בהם הבלתי כשירים מצליחים להתרבות ולשרוד, ולמעשה ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] "בוטלה". אילולא המצב היה כך, משפחת באק לא הייתה מצליחה להעמיד "שלושה דורות של אימבצילים". התערבותה של המדינה נועדה לתקן את המעוות ולהחזיר את המושכות לכוחות הטבע וליצור תחרות טבעית וטובה יותר. פחות אנשים הנלחמים על אותה כמות של משרות תאפשר לרבים יותר להפגין את כישוריהם וכן תאפשר [[ניעות חברתית|מוביליות חברתית]]. כך למרות ההתערבות הבוטה בחיי הפרט, ראו הליברלים בעיקור הכפוי כמקדש את האינדיבידואליזם.{{הערה|שם=אמיר}}
==מידע נוסף==
בשנת 1934, בעוד רעיונות אאוגניים ופרקטיקות של עיקור היו פופולארים מאוד
בשנת 1994 יצאה סדרת דרמה טלוויזיונית העוקבת אחר סיפור חייה של קארי בק, '''בניגוד לרצונה: סיפורה של קארי באק''' (Against Her Will: The Currie Buck Story).
|