מסע המייפלאואר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים + החלפת <ref> בתבנית הערה + זוטות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוקיינוס, |ממוזער, ארצות הברית, \1
שורה 1:
[[קובץ:MayflowerHarbor.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ה"מייפלאוור" בנמל פלימות' בציור משנת [[1882]].]]
'''מסעה של ספינת הנוסעים מייפלאוור''' לחופי [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] הפך להיות אחד מהמסעות המפורסמים ביותר של [[המאה ה-17]], ונקודת ציון חשובה מאד בהיסטוריה של ההתיישבות [[האימפריה הבריטית|האנגלית]] באזור, וכן בהיסטוריה של [[ארצות הברית|ארה"בארצות הברית]]. אנשי ה[[מייפלאוור]] אף מכונים עד היום '''האבות הצליינים''' (להבדיל מ[[האבות המייסדים]]) של ארצות הברית, ומיוחס להם החלת המנהג של [[חג ההודיה]].
 
למסע המייפלאוור יש מקום חשוב בזיכרון ההיסטורי האמריקני, כסמל [[קולוניאליזם|לקולוניזציה]] האירופית באזור שלעתיד לבוא תוקם בו [[ארצות הברית|ארצות הברית של אמריקה]].{{הערה|נתנאל פילבריק, '''מייפלאוור''', תרגמה: נ. בן-פורת, [[תל אביב]], [[2007]], עמ' 14 - 15.}}
שורה 8:
 
==המסע לאמריקה==
[[File:Wpdms virginia company plymouth council.png|200px|left|thumbממוזער|מפת המושבות [[מושבת וירג'יניה|וירג'יניה]] [[מושבת פלימות|ופלימות']], לאחר מסע המייפלאוור. ב[[אדום]] - גבול מושבת וירג'יניה, היעד המקורי של המייפלאוור. ב[[טורקיז (צבע)|טורקיז]] - תחום מושבת פלימות' לאחר האישרור משנת [[1621]]. האות J מייצגת את [[ג'יימסטאון]], והאותיות Pl את מושבת פלימות'.]]
 
ספינת המייפלאוור עזבה את נמל ליידן ביחד עם ספינת נוסעים נוספת, ה[[ספידוול]] (Speedwell). בנמל [[פורטסמות']] עגנו שתי הספינות על מנת להעלות ולהוריד נוסעים, וכן להעמיס עליה מטען למסע הארוך. ב-[[15 באוגוסט]] [[1620]],{{הערה|התאריך המופיע ברישומי הספינה הוא ה-[[5 באוגוסט]], וזאת משום ש[[בריטניה]] טרם עברה באותה תקופה [[הלוח הגרגוריאני|ללוח הגרגוריאני]] ועדיין השתמשה [[הלוח היוליאני|בלוח היוליאני]] (עד שנת [[1752]]). כל התאריכים להלן הם על פי הלוח הגרגוריאני.}} יצאו הספינות למסען מערבה, אך עקב דליפה בספידוול, הן נאלצו לחזור על עקבותיהן ולעגון ב[[דרטמות']] (ב-[[27 באוגוסט]]). הספינות יצאו שוב למסען מערבה, לאחר תיקון הדליפה בספידוול, אך נאלצו לחזור על עקבותיהן בשנית (גם הפעם עקב דליפה בספידוול), ועגנו ב[[פלימות']]. מנהיגם של המהגרים האנגלים, [[וויליאם ברדפורד]] (Bradford) חשד שמדובר בחבלה מכוונת, ועל מנת להספיק להגיע לאמריקה בטרם תעבור עונת ההפלגה, הוחלט כי המייפלאוור תפליג לבדה, והיא יצאה מנמל פלימות' למסעה בן 3 החודשים ב-[[16 בספטמבר]].{{הערה|פילבריק, '''מייפלאוור''', עמ' 41.}} עשרות שנים לאחר המסע, הצליח בנו החורג של ברדפורד להוכיח כי אכן הייתה חבלה מצידם של ה[[הולנדים]], על מנת למנוע מהמתיישבים ה[[אנגלים]] להקים מושבה באזור [[הדסון (נהר)|ההדסון]].{{הערה|פילבריק, '''מייפלאוור''', עמ' 40.}}
 
על סיפון הספינה, שהייתה גדולה יחסית,{{הערה|ישנה מחלוקת אם קיבולת הספינה הייתה 140 או 180 [[קילוגרם|טון]], אך בכל מקרה מדובר בספינה גדולה באותה תקופה. את הספינה [[מייפלאואר II]], בנו לפי דגם של 180 טון.}} היו 102 נוסעים.{{הערה|אמנם ברשימת הנוסעים שירדו לחוף הופיעו 104 שמות, אך היה זאת משום שאחד מהנוסעים מת בדרך, ועוד אחד נולד סמוך לירידה לחוף.}} כמחציתם [[מחלת ים|חלו]] בעת ההפלגה עקב התנאים ששררו בספינה (שהייתה עמוסה יותר מהמתוכנן עקב השבתת הספידוול) והעדר תזונה נכונה. בהתקרבה לחופי צפון אמריקה, הספינה נסחפה צפונה עקב [[זרם ים|זרמי האוקיאנוסהאוקיינוס]] עד ל[[מפרץ]] [[קייפ קוד]]. יש הסוברים שהספינה כלל לא נסחפה, אלא הייתה זו הטיה מכוונת מצד האנשים על הסיפון, שלא רצו לחיות בחבל הארץ שלימים יקרא [[וירג'יניה]].{{הערה|Mark Wilkins, "The First Crossings Sparrow-Hawk and Merchant Ships of the Early Seventeenth Century", '''Nautical Research Journal''' 53 (2008), p. 173.}} ניתן בהחלט להטיל ספק בסברה זו, שכן האזור בו הם התיישבו נחשב בעיניהם כ[[שטח הפקר]], והחוק האנגלי לא היה תקף בו (וזוהי אחת הסיבות לחתימה על [[אמנת המייפלאוור]]), הגם שמפרץ קייפ קוד היה ידוע כאזור מסוכן מאד לשיט ובו [[שרטון|שרטונים]] לרוב. יש לציין, כי על אף שבשטח בו התיישבו אנשי המייפלאוור חיו שבטים [[אינדיאנים]], אנשי המיפלאוור לא ראו בהם בני תרבות שיש להתחשב בהם, אלא פראים המהווים חלק מתנאי השטח שיש להתמודד עימם. הדעה המקובלת היא כי אנשי צוות המייפלאוור, כמו שאר [[ספן|המלחים]] בתקופתם, טרם ידעו על קיומו של [[זרם הגולף]], שהוא, כנראה, הסיבה לכך שהספינה סטתה כל כך ממסלולה המיועד.{{הערה|Wilkins, "The First Crossings", p. 173.}}
 
==אמנת המייפלאוור==
שורה 18:
אמנת המייפלאוור ([[אנגלית]]: The Mayflower Compact) הינה המסמך המנהלי הראשון שנכתב על ידי המתיישבים שהגיעו על סיפון המייפלאוור. האמנה נחתמה ב-[[21 בנובמבר]] [[1620]], על ידי 41 מתוך 102 נוסעי המייפלאוור בה הם התחייבו להתאגדות מדינית על האדמה שהייתה עוד ללא מוסדות שלטון ונטו להישאר (בשלב זה) בנאמנותם למלך [[אנגליה]], [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|ג'יימס הראשון]]. בעת החתימה על האמנה, הנוסעים טרם ירדו אל החוף משום שהם לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב החדש, בו הם נמצאים במקום מבודד, שהם אינם יודעים מי נמצא בו או מה יימצא שם, והחשוב ביותר – אזור זה לא היה מוגדר בהסכם הזיכיון שלהם, דבר שיצר להם בעיה משפטית מול [[חברת וירג'יניה]] שמימנה את המסע, וכן הם לא היו מוגנים בו על ידי הכתר האנגלי. החשש האחרון היה חמור ביותר לאור המלחמה (מלחמת שלושים השנים) שהתחוללה באירופה באותה עת, ואשר לא ידעו מה תהינה תוצאותיה ואיזו ממלכה תקבל את השטח לידה בתום המלחמה.
 
תוכן האמנה עצמו גם הוא בעייתי למדי. על אף שהאמנה הינה מסמך משפטי לכל דבר (ולראיה, לא חתמו עליה קטינים, מלחים{{הערה| מכיוון שהם היו חתומים על הסכם של אנשי-ים, אשר מנע מהם לחתום על חוזים אחרים, מכל סוג שהוא, בעודם תחת חוזה העסקה.}} או מי שהיו תחת חוזה של משרתים, אלא רק מי שהוגדרו "סוכנים חופשיים"{{הערה|Free agents.}}), היא מנוסחת באופן ערטילאי משהו, ויש בה שימוש במונחים [[תנ"ך|מהתנ"ך]] {{הערה|שהבולט שבהם: covenant and combine.}} יותר מאשר שימוש במונחים משפטיים. מלבד המונח התנ"כי שמוזכר באמנה, המילים 'חוזה', או 'הסכם', במשמעותן המשפטית הרגילה, לא מופיעות במסמך. הכינוי 'אמנה', בהקשר למסמך, הוכנס לשימוש רק בשנת [[1793]]. המסמך המקורי לא נשתמר, ובידי החוקרים ישנן מספר גרסאות, ששונות במעט האחת מהשנייה. את הגושפנקה להתיישבותם בקייפ קוד במקום ב[[וירג'יניה]], קיבלו הצליינים בדיעבד, ביוני [[1621]].
אמנת המייפלאוור נתפסת עד היום כמסמך מכונן [[היסטוריה של ארצות הברית|בהיסטוריה]] [[פוליטיקה של ארצות הברית|ובתרבות הפוליטית האמריקנית]].
 
שורה 32:
 
==[[מיתוס|המיתוס]] של המסע==
[[File:The First Thanksgiving cph.3g04961.jpg|250px|thumbממוזער|ציור זה של [[ז'אן לאון ג'רום פריס]], מציג את היחסים הטובים בין המתיישבים הפוריטנים וה[[אינדיאנים]] בשנת 1621, אז נחגג [[חג ההודיה]] הראשון במושבה.]]
 
מסע המייפלאוור הפך, ברבות השנים, לאחד המיתוסים החשובים בהיסטוריה האמריקנית. תחילתו של המיתוס היא בסוף שנות ה-60 של [[המאה ה-18]], עת היו ה[[אמריקנים]] מסוכסכים עם ה[[בריטים]] בכל הנוגע לריבונות [[שלוש עשרה המושבות|בקולוניות]], אך את שורשי המיתוס ניתן למצוא כבר במאה ה-17. לאור זאת, כמו [[איניאס]] שברח מ[[טרויה]], וכמו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] שיצאו [[מצרים העתיקה|ממצרים]], האבות הצליינים של ארצות הברית נתפסו כמי שברחו ממקום נורא, מ[[רודנות]] ומדיכוי, אל ארץ של [[חופש]], שלווה ואמונה, ויש שהשוו זאת להגעתם של בני ישראל אל [[ארץ ישראל|"הארץ המובטחת"]]. המייפלאוור עצמה נתפסה כסוג של [[תיבת נח]], שהגנה על נוסעיה במהלך המסע המפרך והמסוכן אל חופי אמריקה, ורק בהכוונה ובהשגחה אלוהית הגיעה ללא פגע (רק נוסע אחד מת בדרך, אך בכל זאת, 'בדרך נס', הגיעו 102 אנשים לחוף, כמספר האנשים שעזבו את חופי [[אנגליה]]). כמו נח ובניו, אנשי המייפלאוור נתפסו כמי שהקימו ציוויליזציה חדשה בארץ ללא תרבות.
שורה 39:
 
==המייפלאוור בזמן המודרני==
[[File:Plymouth Mayflower II.jpg|280px|left|thumbממוזער|הספינה המשוחזרת "'''מייפלאוור II'''", שנבנתה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. בתמונה: הספינה עוגנת בנמל פלימות', [[מסצ'וסטס]], בשנת[[2006]].]]
===שחזור המסע===
המייפלאוור הפכה לשם דבר בתרבות האמריקאית ולסמל של [[חלוציות]] ונכונות לעזוב הכול למען התחלה חדשה. מקומות ודברים רבים בארצות הברית נקראים על שמה של המייפלאוור.