הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:צוללות,הוספת קטגוריה:דגמי צוללות באמצעות HotCat |
מ לוזיטניה --> לוסיטניה, קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
בחודשים הראשונים למלחמה עדיין נהגו הצוללות הגרמניות בפעולותיהן נגד אוניות סוחר על פי [[חוקי לוחמת השלל הימי|חוקי השלל הימי]], אשר קבעו כיצד יש לנהוג באוניות אויב אזרחיות ובמפליגים בהן. הפגיעה בספנות המסחרית באמצעות אוניות שטח נתגלתה כבלתי יעילה, וב-[[4 בפברואר]] [[1915]] הסכים הקייזר להכרזה על המים סביב האיים הבריטיים כעל אזור מלחמה. הייתה זו תגובת הגרמנים לשדות המוקשים הבריטיים ול[[הסגר ימי|הסגר הימי]] שהטילו על הספנות הגרמנית. ההוראות שניתנו למפקדי הצוללות הגרמניות התירו להם להטביע אוניות סוחר ללא אזהרה מוקדמת, גם של מדינות נייטרליות. הודעת הממשל האמריקני, כי גרמניה תישא באחריות לכל פגיעה בחיי אזרחים אמריקנים, לא שינתה כלל את החלטת גרמניה.
ב-[[7 במאי]] [[1915]] הטביעה [[U-20]] את [[אוניית נוסעים|אוניית הנוסעים]] [[אוניית דואר מלכותי|אד"מ]]
תגובתה הראשונית של ארצות הברית הייתה איום בניתוק ה[[יחסים דיפלומטיים|יחסים הדיפלומטיים]], מה ששכנע את הגרמנים להטיל שוב הגבלות על פעילות הצוללות. ארצות הברית חזרה והשמיעה את התנגדותה ללוחמת הצוללות הגרמנית בכל פעם שאזרחים אמריקנים נהרגו כתוצאה מהתקפות גרמניות, מה שדרבן את הגרמנים לקיים שוב את חוקי השלל הימי במלואם. צעד זה שלל מצי הצוללות הגרמני את כוחו, ועל כן ניסו הגרמנים ליזום קרב שטח מכריע, אסטרטגיה שהגיעה לשיאה ב[[קרב יוטלנד|יוטלנד]].
|