מיכאיל ורובל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Wrubel-selfportrait.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאיל ורובל, דיוקן עצמי]]
'''מיכאיל ורובל''' (ב[[רוסית]]:'''Михаил Александрович Врубель'''){{כ}} ([[5 במרץ]] [[1856]], [[אומסק]] - [[1 באפריל]] [[1910]], [[סנקט פטרסבורג]]) - [[צייר]] [[רוסי]]. ורובל בלט במספר תחומים - ציור, גרפיקה, פיסול דקורטיבי, [[פרסק|פרסקים]] ועוד.
 
מיכאיל ורובל נולד ב[[אומסק]] למשפחת [[קצין]] ממוצא פולני. לאור אופי השרות משפחה הייתה עוברת כל כמה שנים מעיר לעיר. בשנים [[1864]]-[[1867]] המשפחה התגוררה ב[[סרטוב]] ומיכאיל הצעיר החל בלימוד ציור. בשנת [[1867]] המשפחה עברה ל[[סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1869]] מיכאיל ורובל סיים את קורס בית ספר תיכון ב[[אודסה]]. בשנת [[1874]] ורובל החל את הלימודים בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. הוא לה אהב את לימודי משפטים ובמקביל היה לומד ציור. בשנת [[1873]] ורובל סיים את לימודי האוניברסיטה ועבד מספר שנים בצבא בתור משפטן.
שורה 7:
 
==קריירה אומנותית==
בשנת [[1884]] ורובל נסע ל[[קייב]] ובהתאם להמלצת המורים התקבל לעבודות שיחזור של הכנייסההכנסיה מ[[המאה ה-12]] בעיר.ורובל צייר כמה [[איקונין|איקונינות]] ועבד על ציורי קיר. בנוסף לכך, הוא עשה הכנות לציורי הכנסייה החדשה ב[[קייב]]. עבודות בקייב נמשכו כ-5 שנים עם הפסקות.
 
בשנת [[1886]] ורובל הכיר את [[קונסטנטין קורובין]] והם התיידוהתיידדו. החל מספטמבר [[1889]] הם התגוררו ביחד ב[[מוסקבה]]. ביחד עם [[ולנטין סרוב]] הידידים עבדו בקרבת מקום. בסתיו [[1889]] הם הכירו [[מצנט]] רוסי ידוע סאבה ממונטוב. בשנים [[1890]]-[[1893]] ורובלב עבד בתכנון ועיצודועיצוב הבית החדש של ממונטוב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[1894]] ורובל קיבל הזמנה לעיצוב בית של סאבה מורוזוב ב[[מוסקבה]].
 
בשנת [[1895]] ורובל התקבל לאיגוד הציירים במוסקבה והחל להשתתף בהצגות ציורים של חברי האיגוד. במקביל, הוא עבד על עיצוב הצגות [[אופרה]] שהיה בבעלות סאבה ממונטוב. באחד החזרות של להקת האופרה הוא הכיר את אשתו לעתיד, זמרת אופרה נדז'דה זלבה.
שורה 17:
ב-[[1 בספטמבר]] [[1901]] לורובל נולד בן שקיבל שמו "סאבה" על שם בעלי הון שעזרו לצייר.
 
בתחילת [[1902]] לורובל התגלו סימנים של מחלת נפש. לאחר קבלת עיוץיעוץ רפואי המשפחה עברה להתגורר בכפר ב[[מחוז ריאזאן]]. בשנת [[1903]] בנו של הצייר נפטר. בקיץ [[1904]] המצב החמיר והצייר עבר למוסד סגור. למרות מחתו הקשה ורובל המשיך לצייר. ב[[דצמבר]] [[1905]] מצב ה[[ראייה]] שלו החמיר אך הוא ממשיך לעבוד על הציור האחרון שלו - דיוקן של ואלרי בריוסוב. בפברואר [[1906]] הוא איבד את הראייה. ורובל נפטר ב[[אפריל]] [[1910]] והוטמן ב[[סנקט פטרסבורג]]. אשתו נפטרה כעבור 3 שנים והוטמנה לידו. בשנת [[2000]] המצבה התגלה מחדש, סודרה ומאז מטופלת.
 
ציורים של ורובל מוצגות ב[[המוזיאון הרוסי|מוזיאון הרוסי]] ב[[סנקט פטרבורג]] וב[[גלריית טרטיאקוב]] ב[[מוסקבה]].