ג'אקומו קריסימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanivgr (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 9:
על ראשית חייו לא ידוע כמעט דבר. אביו היה [[חבתן]], ובגיל עשרים היה ג'אקומו ל[[מנצח]] [[מקהלה|מקהלת]] קאפלה ב[[אסיזי]]. בשנת [[1628]] קיבל משרה זהה ב[[כנסייה|כנסיית]] סאן אפולינריס, שהייתה שייכת לקולגיום ג'רמניקום ברומא. במשרה זו החזיק עד מותו, על אף הצעות אחדות שקיבל לעבוד במוסדות בעלי חשיבות רבה יותר, בין היתר הוצע לו להחליף את [[קלאודיו מונטוורדי]] ב[[בזיליקת סן מרקו]] ב[[וונציה]]. בשנת [[1637]] הוסמך ל[[כמורה]]. נראה שמעולם לא יצא את גבולות איטליה.{{הערה|ג'ון סטנלי, "מוסיקה קלאסית", עמ' 79}}
 
בין ההשגים הגדולים שמקובל לייחס לו נמנים הפיתוח הנוסף של ה[[רצ'יטאטיב]] ש[[מונטוורדי]] הכניס לשימוש. הכנסתו לשימוש הייתה משמעותית ביותר עבור תולדות המוזיקה הדרמטית. כמו כן, נזקף לזכותו המשך פיתוחה של ה[[קנטטה]] הקאמרית על חשבונם של ה[[מדריגל|מדריגלים]]ים הקונצרטנטיים, שמצדם החליפו את המדריגלים של ה[[רנסאנס]] המאוחר. הקנטטות של קריסימי הושפעו במידה רבה מ[[לואיג'י רוסי]]. כן אחראי גם לפיתוח ה[[אורטוריה]], שהוא היה מלחינה הראשון המשמעותי. בכמה מן האורטוריות ("יפתח", "יונה" ו"בלשצאר") נשען קריסימי על טקסטים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. קטעי ה[[מקהלה]] שביצירות היוו חלק בלתי נפרד מן הצירה, בתכנים דרמטיים, סיפוריים או רעיוניים.{{הערה|סטנלי, שם}}
מעמדו בתולדות המוזיקה הכנסייתית וה[[מוזיקה קאמרית|מוזיקה הקאמרית]] הווקאלית דומה לזה של [[פרנצ'סקו קאוואלי|קאוואלי]] בתולדות ה[[אופרה]]. אף כי [[לואיג'י רוסי]] הקדים אותו בפיתוח הקנטטה הקאמרית, קריסימי הוא ששיווה לצורה זו את הסגנון האינטלקטואלי הייחודי לה במוזיקה הקאמרית, תפקיד שהתמידה בו עד למותם של [[אלסנדרו סקרלטי]], [[אמנואל ד'אסטורגה|אסטורגה]] ו[[בנדטו מרצ'לו]].
מעמדו בתולדות המוזיקה הכנסייתית וה[[מוזיקה קאמרית|מוזיקה הקאמרית]] הווקאלית דומה לזה של [[פרנצ'סקו קאוואלי|קאוואלי]] בתולדות ה[[אופרה]]. אף כי [[לואיג'י רוסי]] הקדים אותו בפיתוח הקנטטה הקאמרית, קריסימי הוא ששיווה לצורה זו את הסגנון האינטלקטואלי הייחודי לה במוזיקה הקאמרית, תפקיד שהתמידה בו עד למותם של [[אלסנדרו סקרלטי]], [[אמנואל ד'אסטורגה|אסטורגה]] ו[[בנדטו מרצ'לו]].
 
כאמור, נודע קריסימי כאחד ממלחיני האורטוריות הראשונים ו"יפתח" שלו היא הנודעת ביותר בהן. חשיבותה של יצירה זו ושל יצירותיו האחרות היא בכך שהן ביססו ללא ערעור את צורת האורטוריה שאינה מלווה בפעילות דרמטית, צורה ששמרה על מעמדה למשך מאתיים שנה. קריסימי יכול גם לרשום לזכותו הענקת יתר גיוון ועניין לליווי האינסטרומנטלי ליצירות ווקאליות.
 
שורה 18:
 
ד"ר ברניי וסר ג'ון הוקינס פרסמו דוגמאות ליצירותיו בחיבוריהם על תולדות המוזיקה וד"ר אלדריץ' אצר אוסף כמעט שלם של יצירותיו, השמור כיום ב[[ספריה|ספריית]] [[כרייסט צ'רץ']], [[אוקספורד]]. גם ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] נמצאות יצירות רבות משל קריסימי ורוב האורטוריות שלו נמצאות ב[[בית הספרים הלאומי של פריז]].
 
 
==הערות שוליים==