תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dxrd (שיחה | תרומות)
שורה 47:
בנו של סתי הראשון [[רעמסס השני]] ערך גם הוא מסעות מלחמה כנגד החתים. הקרב הידוע בהם הוא [[קרב קדש]] שבעקבותיו נחתם בשנת 1259 לפנה"ס הסכם שלום בין המצרים והחיתים שקרא לשלום וכלל גם ברית הגנה הדדית והסכם הסגרה. להסכם היה נספח שקבע את הגבול בין הצדדים, שהעניק לחיתים שליטה על קדש ושטחי האמורים, אבל איפשר מעבר חופשי למצרים עד ל[[אוגרית]]. קו הגבול עבר בעיר "לְבוֹ‏א" בבקעת הלבנון. רעמסס השני ערך מסעות נוספים לסוריה ולכנען כדי לדכא מרידות שהתחוללו בעקבות קרב קדש. בעקבות הקרב החלה תקופה של נורמליזציה ביחסים בין מצרים והחתים שנמשכה עד לנפילת ממלכת החתים.
 
מימיו של רעמסס השני השתמרה תעודת "[[פפירוס]] אנסטאסי א]]"<ref>[http://www.britishmuseum.org/research/search_the_collection_database/search_object_image.aspx?currentpage=1&asset_id=433725&orig=%2fresearch%2fsearch_the_collection_database.aspx&partid=1&searchtext=papyrus+anastasi+I&objectid=113784&numpages=10 תצלום פפירוס אנאסטאסי א במוזיאון הבריטי]</ref> הנותן תאור מסע בדרכי כנען כולל הערים הראשיות. התיאור כולל גם מסע מסוכן ב[[נחל עירון|נחל "ערונה"]]. מתוארת סכנת ה"[[שוסים]]" וכן מוזכר בו "ראש שבט אשר".{{הערה|יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל, ספר ראשון: "אטלס כרטא לתקופת המקרא", ירושלים, 1964 עמודים 46}}
 
סופה של תקופת הברונזה חל בימיו של פרעה [[מרנפתח]]. בתקופה זו נחלשה מצרים. מרנפתח נאלץ להילחם ב[[לוב]]ים ממערב ובפלישת [[גויי הים]]. גורם נוסף שנכנס לאזור היו [[שבטי ישראל]]. מרנפתח ערך בשנתו הרביעית מסע לכנען לדיכוי מרידות של מספר ערים. מסע זה מתועד ב[[אסטלת מרנפתח]] שבו מוזכרת לראשונה מחוץ למקרא ישות בשם "ישראל". מסעות ההרס של גויי הים אשר הביאו לנפילת ממלכת החתים ושל ממלכות סוריה וחוף כנען שינו את הסדר ששלט באזור מזרח הים התיכון במשך [[האלף ה-2 לפנה"ס]]. הסתימה תקופת שלטון המעצמות הגדולות והחלה תקופה של מדינות קטנות לאומיות.
 
סיום התקופה לא אירע בבת אחת, ונמשך כ-50 שנה. [[רעמסס השלישי]] ניהל שני קרבות כנגד גויי הים שבעקבותיו הושיבו אותם המצרים במצודות, וכך החל תהליך התיישבותם בארץ כנען באזור מישור החוף הדרומי. קרבות אלאלה מתועדים על קירות מקדש המתים של רעמסס השלישי ב[[מדינת האבו]]. במקביל התיישבו שבטי ישראל באזור ההר. במחצית המאה ה-12 הסתיימה סופית הנוכחות המצרית בכנען והחלה "[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]]".{{הערה|רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא, יחידה 7, עמודים 103-101}}
 
==מפת היישוב בכנען==