תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תקופת הברונזה המאוחרת ג: הרחבה |
|||
שורה 47:
בנו של סתי הראשון [[רעמסס השני]] ערך גם הוא מסעות מלחמה כנגד החתים. הקרב הידוע בהם הוא [[קרב קדש]] שבעקבותיו נחתם בשנת 1259 לפנה"ס הסכם שלום בין המצרים והחיתים שקרא לשלום וכלל גם ברית הגנה הדדית והסכם הסגרה. להסכם היה נספח שקבע את הגבול בין הצדדים, שהעניק לחיתים שליטה על קדש ושטחי האמורים, אבל איפשר מעבר חופשי למצרים עד ל[[אוגרית]]. קו הגבול עבר בעיר "לְבוֹא" בבקעת הלבנון. רעמסס השני ערך מסעות נוספים לסוריה ולכנען כדי לדכא מרידות שהתחוללו בעקבות קרב קדש. בעקבות הקרב החלה תקופה של נורמליזציה ביחסים בין מצרים והחתים שנמשכה עד לנפילת ממלכת החתים.
מימיו של רעמסס השני השתמרה תעודת "[[פפירוס
סופה של תקופת הברונזה חל בימיו של פרעה [[מרנפתח]]. בתקופה זו נחלשה מצרים. מרנפתח נאלץ להילחם ב[[לוב]]ים ממערב ובפלישת [[גויי הים]]. גורם נוסף שנכנס לאזור היו [[שבטי ישראל]]. מרנפתח ערך בשנתו הרביעית מסע לכנען לדיכוי מרידות של מספר ערים. מסע זה מתועד ב[[אסטלת מרנפתח]] שבו מוזכרת לראשונה מחוץ למקרא ישות בשם "ישראל". מסעות ההרס של גויי הים אשר הביאו לנפילת ממלכת החתים ושל ממלכות סוריה וחוף כנען שינו את הסדר ששלט באזור מזרח הים התיכון במשך [[האלף ה-2 לפנה"ס]]. הסתימה תקופת שלטון המעצמות הגדולות והחלה תקופה של מדינות קטנות לאומיות.
סיום התקופה לא אירע בבת אחת, ונמשך כ-50 שנה. [[רעמסס השלישי]] ניהל שני קרבות כנגד גויי הים שבעקבותיו הושיבו אותם המצרים במצודות, וכך החל תהליך התיישבותם בארץ כנען באזור מישור החוף הדרומי. קרבות
==מפת היישוב בכנען==
|