פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
שינוי מיכל למכל
 
==חקלאות ימית בישראל==
במשך כשמונים שנה עסקו חלוצים עבריים בדיג בימים הים התיכון, הים האדום ובאגמים [[אגם החולה|החולה]] [[כנרת|והכנרת]] ובגידול [[בריכת דגים|בבריכות דגים]] חפורות באדמה במרחק רב מהימים. גם מיכלימכלי גידול הונחו על האדמה, בסוגים מסוגים שונים ועד לפיתוחן של "חוות דגים בכלובים" המונחים בים ליד החוף (באילת ומאוחר יותר באשדוד).
 
בישראל צורכים 70,000 טון דגים בשנה, מהם 40% מסופקים על ידי גידול מקומי בבריכות דגים עם [[מים מתוקים]] ומ[[דיג]] בימים ו-60% מיובאים.
[[ישראל]], הענייה במים מתוקים-שפירים, הייתה אחת המדינות הראשונות בחלק זה של העולם שהחלה לנצל מי ים לגידול מיני דגים ויצורים ימיים אחרים<ref>http://saveourfishingproject.net/heb/%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d/</ref> בעלי ערך חקלאי-כלכלי. תחילת החקלאות הימית בישראל הייתה כבר בתקופת [[היישוב]] בשנות עשרים של המאה העשרים שהתפתחה מ[[דיג בארץ ישראל|דיג]] לגידול דגים במים מתוקים בבריכות ומיכליםומכלים ביבשה, לא באגמים. בשנת -[[1970]], במסגרת "החברה לחקר ימים ואגמים בע"מ" (חיא"ל), הוקם באילת "מרכז לאומי לחקלאות ימית" (מלח"י). המרכז עוסק בפיתוח טכנולוגיית חקלאות ימית בבריכות ביבשה. שם, מנוצלים מי הים לגידול זני דגים ו[[אצה|אצות]], [[צדפה|צדפות]], [[סרטנאים|סרטנים]] ו[[קיפוד ים|קיפודי ים]].
במהלך השנים התנהל ויכוח בין חברות שהפעילו חוות גידול דגים ב"כלובים" במי [[הים האדום]], לבין גורמים שונים, לגבי מידת הנזק ה[[אקולוגיה|אקולוגי]], אשר נטען כי נגרם על ידי "כלובי גידול" אלה, לעולם החי והצומח במימי [[מפרץ אילת]]. לאחר ויכוחים, קמפיינים תקשורתיים של הצדדים ודיונים רבים ברשויות השלטון, הוחלט בשנת [[2005]] על פינוי והעברת כלובי הדגים אל [[הים התיכון]] והחוות הועברו ל[[נמל אשדוד]].