פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
'''ספרות מצרים העתיקה''' נכתבה בשפה המצרית, מתקופת הפרעונים ועד סוף [[מצרים (פרובינקיה רומית)|התקופה הרומית]] בתולדות מצרים. יחד עם הספרות ה[[שומרים|שומרית]] נחשבות ספרויות אלו לקדומות ביותר<ref>Foster, John Lawrence (2001), Ancient Egyptian Literature: An Anthology, Austin: University of Texas Press [[מסת"ב]] 0-292-72527-2</ref>.
 
כתיבה במצרית עתיקה הן באופן [[הירוגליף|הירוגליפי]] והן באופן [[כתב היראטי|היראטי]], מופיעה לראשונה בסוף [[האלף ה-4 לפני הספירה]], בשלבים המאוחרים של [[היסטוריה של מצרים העתיקה#התקופה הקדם שושלתית (מכונה גם התקופה הקדם דינסטית)|התקופה הקדם שושלתית]]. ספרות [[תקופת הממלכה הקדומה|הממלכה הקדומה]] <ref>(26 לפנה"ס עד 22 לפנה"ס</ref>), כוללת טקסטים, [[איגרת קבורה|איגרות קבורה]] [[מכתב]]ים, [[מזמור]]ים, [[שיר]]ים, וטקסטים אוטוביוגרפיים, המנציחים את פועלם של פקידים מנהליים שונים.
 
כל אלו לא היו עד [[היסטוריה של מצרים העתיקה#תקופת הממלכה התיכונה|הממלכה התיכונה]] <ref>(המאה ה -21 לפנה"ס עד המאה 17 לפנה"ס)</ref> אז החלה להיווצר הספרות המצרית ה[[נרטיב]]ית. היתה זו "מהפכת תקשורת", שעל פי ה[[אגיפטולוג]] [[ריצ'רד פרקינסון]], הייתה תוצאה של עלייתו של מעמד [[אינטלקטואל]]י של כותבים, התפתחות רגישויות תרבותיות חדשות על [[אינדיבידואליזם]], רמות חסרות תקדים של [[אוריינות]], ונגישות החומרים הכתובים לכלל האוכלוסיה<ref>Parkinson, R. B. (2002), Poetry and Culture in Middle Kingdom Egypt: A Dark Side to Perfection, London: Continuum [[מסת"ב]] 0-8264-5637-5</ref>. עם זאת, ייתכן כי שיעור האוריינות הכולל היה פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה, ויצירת הספרות הייתה מהלך של האליטה השלטת, אשר יצרה מונופול על השליטה בתפקידי הממשל, ובהם בבית המשפט המלכותי הפרעוני. עם זאת, אין הסכמה מלאה בין החוקרים מודרניים, על רמת הקשר בין ספרות מצרים העתיקה לסדר הפוליטי והחברתי של בתי המשפט במצרים.
 
[[מצרית תיכונה|המצרית התיכונה]]<ref> 2000 לפנה"ס - 1300 לפנה"ס</ref> השפה המדוברת בממלכה התיכונה, הפכה ל[[שפה קלאסית|שפה הקלאסית]] במהלך [[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה חדשה - תקופת האימפריה|הממלכה החדשה]]<ref>המאה ה -16 לפנה"ס - המאה ה -11 לפנה"ס</ref>,כאשר ה[[שפה מקומית|שפה המקומית]] אשר כינויה הוא [[מצרית מאוחרת]] הופיעה לראשונה בכתב. סופרים של הממלכה החדשה הביאו ל[[קאנוניזציה (של כתבים)|קנוניזציה]] של חלק מהכתבים שנכתבו במצרים התיכונה, וכן העתיקו טקסטים ספרותיים רבים מהתקופה, השפה התיכונה הוסיפה לשמש אך ורק לקריאה בעל פה של טקסטים מקודשים בהירוגליפים. [[סוגה ספרותית|סוגות]] שונות של ספרות הממלכה התיכונה, כגון כתבים [[התבוננות|עיוניים]] וסיפורים בדיוניים, נשארו פופולריים בממלכה החדשה, בניגוד לסוגת הטקסטים [[נבואה|נבואיים]] שלא שבו להופיע עד [[מצרים התלמיית|התקופה התלמיית]] <ref>(המאה ה -4 לפנה"ס - המאה ה -1 לפנה"ס)</ref>.
סיפורים פופולריים כוללים את [[סיפורו של שנהאת]], [[האיכר הרטוריקן]], כמו גם כתבים עיוניים חשובים כ[[הוראותיו של אמנמהאת]], ו[[פקודות הנאמנות]].
 
בתקופת הממלכה החדשה, כתיבת גרפיטי למטרות הנצחה על מקדשים וקירות קברים, שגשגה כסוגה ייחודית של הספרות, על אף דמיון מסויים בביטויים ובניסוח לסוגות ספרות אחרות.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
4,332

עריכות