ברכות המצוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==נוסח הברכה==
לברכותלפתיחה המצוותהאחידה פתיחהשל אחידה:כל "הברכות ({{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם...}}) נוספות המילים {{ציטוטון|...אשר קידשנו במצוותיו וציוונו..."}}. לאחר מכן, הברכה מסתיימת בהתייחסות למצווה הספציפית:. לדוגמה, במצוות [[ציצית]], לדוגמה, הסיום הוא: "...וציוונו להתעטף בציצית", ועל מצוותובמצוות ישיבה ב[[סוכה]]: הסיום הוא "...וציוונו לישב בסוכה".
<!--- תוספות חשובות לנושא: על היחס בין "וציוונו ל-" ל"וציוונו על" (הגמרא בפסחים דף ז). אנציקלופדיה תלמודית אמורה לעזור פה. --->
 
ברכות על המצוותמצוות שחלות רק על ה[[כהנים]] פותחות במילים "{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של [[אהרן]]"...}}.
 
==המקור==
כרוב הברכות, מקור החיוב לברכות המצוות אינו מ[[דאורייתא|התורה]] אלא מ[[דרבנן|דברי חכמים]]. חז"ל מצאו לכך רמז בתורה, ב[[וידוי מעשר]]{{הערה|בבלי, ברכות מ, ב}}, ב[[ברכות התורה]]{{הערה|ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א, על פי היקש בין תורה למצוות}} או ב[[ברכת המזון]]{{הערה|תוספתא ברכות פרק ז הלכה א}}. למרות זאת, ישנן מצוות שחיוב הברכה עליהן הוא מדאורייתא. [[ברכות התורה]], שהן הברכות הנאמרות על לימוד התורה, הן דוגמה אחת לכך. החיוב בברכות אלו נלמד ב[[מסכת ברכות]], לדעת [[רמב"ן]] מפסוק בתורה. גם [[ברכת המזון]] מבוססת על ציווי מהתורה.
 
==זמן אמירת הברכה==
=="עובר לעשייתן"==
ברכות המצוות יש לאמרן בדרך כלל "עובר לעשייתן", כלומר קודם לעשייתן סמוך לביצוען. גם לכלל זה חריגים אחדים. אחד הבולטים שבהם הוא הדלקת [[נרות שבת]] על ידי הנשים בערב שבת . לפי מנהג [[אשכנזים|עדות אשכנז]], וחלק מ[[ספרדים|עדות ספרד]], הנשים אינן מברכות לפני ההדלקה אלא מיד לאחריה. הסיבה לכך היא, שבאמירת הברכה הן מקבלות על עצמן את השבת, ומרגע זה אסור להן להדליק נרות. כאשר מדליק נרות השבת הוא גבר, שאינו מקבל את השבת בהדלקת הנרות, אלא בשלב מאוחר יותר - בדרך כלל בזמן אמירת "[[קבלת שבת]]" - הברכה נאמרת לפני ההדלקה.
 
==המשותף למצוותמצוות שמברכים לפניהםעליהן==
לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. הרשב"א‏‏<ref>‏שו"ת הרשב"א (ח"ג ס' רפג)‏</ref> כתב שאכן אין תשובה מדויקת לדבר, אך אנו נלך בדרך המסורת ונברך רק על מה שנהגו לברך.
 
התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפתר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת תפילין, על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ד' או יראת ד', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מד'.
 
עוד תשובה שניתנה היא שעל מצוה שאין בה מעשה[[קום עשה]] לא מברכים. לדוגמה לא מברכים על השמטת כספים בשנת השמיטה.
 
==הערות שוליים==