ברכות המצוות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
==נוסח הברכה==
<!--- תוספות חשובות לנושא: על היחס בין "וציוונו ל-" ל"וציוונו על" (הגמרא בפסחים דף ז). אנציקלופדיה תלמודית אמורה לעזור פה. --->
ברכות על
==המקור==
כרוב הברכות, מקור החיוב לברכות המצוות אינו מ[[דאורייתא|התורה]] אלא מ[[דרבנן|דברי חכמים]]. חז"ל מצאו לכך רמז בתורה, ב[[וידוי מעשר]]{{הערה|בבלי, ברכות מ, ב}}, ב[[ברכות התורה]]{{הערה|ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א, על פי היקש בין תורה למצוות}} או ב[[ברכת המזון]]{{הערה|תוספתא ברכות פרק ז הלכה א}}. למרות זאת, ישנן מצוות שחיוב הברכה עליהן הוא מדאורייתא. [[ברכות התורה]], שהן הברכות הנאמרות על לימוד התורה, הן דוגמה אחת לכך. החיוב בברכות אלו נלמד ב[[מסכת ברכות]], לדעת [[רמב"ן]] מפסוק בתורה
==זמן אמירת הברכה==
ברכות המצוות יש לאמרן בדרך כלל "עובר לעשייתן", כלומר קודם לעשייתן סמוך לביצוען. גם לכלל זה חריגים אחדים. אחד הבולטים שבהם הוא הדלקת [[נרות שבת]] על ידי הנשים בערב שבת
==
לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. הרשב"א<ref>שו"ת הרשב"א (ח"ג ס' רפג)</ref> כתב שאכן אין תשובה מדויקת לדבר, אך אנו נלך בדרך המסורת ונברך רק על מה שנהגו לברך.
התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפתר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת תפילין, על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ד' או יראת ד', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מד'.
עוד תשובה שניתנה היא שעל מצוה שאין בה
==הערות שוליים==
|