פדרסטיה ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: zh:古希臘孌童戀, pt:Pederastia na Grécia Antiga |
מ עריכה |
||
שורה 52:
==היבטים חברתיים==
יחסי ה[[אראסטס]]-[[ארומנוס]] עמדו בבסיסן של מערכת החינוך והמערכת החברתית ביוון הקלאסית. הם התאפיינו בנורמות מיניות-חברתיות ייחודיות להם והיוו מוסד חברתי חשוב בקרב בני המעמד הגבוה. יחסים פדרסטיים היו יחסי חונכות זוגיים, אשר קיבלו תוקף מהמדינה, בדמות חוקים שהתקבלו ברוב קולות ופיקחו על מערכות יחסים שכאלו. באופן דומה, הם קיבלו מעמד של קדושה מהמימסד הדתי, כפי שניתן לראות במיתוסים רבים אשר מתארים יחסים כאלו בין אלים לגיבורים ([[אפולו]] ו[[יקינטון (מיתולוגיה)|יקינטון]], [[זאוס]] ו[[גנימדס]], [[הרקולס]] ו[[הילאס]], [[פאן]] ו[[דפניס]]) ובין גיבור אחד למשנהו ([[אכילס]] ו[[פאטרוקלוס]], [[אורסטס]] ו[[פילאדס]]). (
ממצאים היסטוריים ומיתוגרפיים מרמזים כי יחסים פדרסטיים דרשו את הסכמת אביו של הנער. בכרתים, על מנת שמחזר יוכל לבצע את החטיפה הטקסית, היה על האב לאשר כי הינו ראוי ליחס של כבוד. בקרב האתונאים, כפי שטוען סוקרטס ב"סימפוזיון" של קסנופון, "דבר (מבין הדברים שנוגעים לנער) אינו נשמר בסוד מפני האב כאשר המאהב הוא אידאלי." עניין זה עולה בקנה אחד עם תפקידו הרם של הפטריארך היווני, שאחז בזכות לקבוע את חייהם ומותם של ילדיו. זה גם מתיישב עם החשיבות שהייתה לבן עבור אב. מלבד קשר האהבה שהיה ביניהם, בן היה התקווה היחידה להמשכיות שמו, הצלחתו ותהילתו של גבר יווני. על מנת לגונן על בניהם מניסיונות חטיפה בלתי הולמים, מינו האבות עבדים שכונו "פדגוגוס" על מנת שיסוככו על ילדיהם. על אף הנאמר, לפי אייסכינס, אבות אתונאים נהגו לפלל שבניהם יהיו נאים ומושכים, בידיעה מלאה שכך ימשכו באופן מתמיד את תשומת לבם של גברים ו"יהיו מושא לתגרות על רקע תשוקה אירוטית" (ויקטוריה ווהל, "אהבה בין עיי החורבות: האירוטיקה של הדמוקרטיה ביוון הקלאסית", עמ' 5)
|