אמנות ז'נבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
נשיאת בית המשפט העליון, [[דורית ביניש]] הסבירה: "אשר לתחולת הוראות אמנת ז'נבה, הרי מאז החלת דיני הכיבוש על האזור ב-[[1967]] טענה המדינה בפני בית המשפט שמדובר באמנה הסכמית, ולפי גישתה הביקורת השיפוטית על יישום הוראות האמנה היא מכוח המחויבות שהמדינה קיבלה על עצמה, כעניין שבמדיניות, לכיבוד ההוראות ההומניטריות שבאמנה. בהתאם לכך, בחן בית המשפט בפסיקה ענפה את קיום אותן הוראות במהלך השנים. עתה טוענים העותרים, כי חל שינוי בגישה ומקובל כי הוראות האמנה הן חלק מהמשפט המנהגי וככאלה יש להן מעמד מחייב. יהא מעמדה של אמנת ז'נבה אשר יהא, מוכנים אנו לקבל את הטענה שיש לבחון את פעולות המפקד הצבאי באזור בהתאם להוראות האמנה, כפי שנהג בית המשפט לעשות במשך שנים, ולכבד את הוראותיה המנהגיות כחלק מהדין הנוהג ... עם זאת, אין חולק כי כאשר הוראת חוק מפורשת בחוק הישראלי הפנימי עומדת אל מול כללי המשפט הבינלאומי, גם כאשר מדובר במשפט מנהגי, הדין הישראלי מכריע"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/900/026/n05/09026900.n05.htm בג"ץ 2690/09, פסק דין מיום י"ג בניסן התש"ע]}}.
 
מדינת ישראל איננה מקבלת את הגדרתם של [[יהודה שומרון וחבל עזה]] ככבושים ומחזיקה בעמדה ששטחים אלה לא היו תחת [[ריבונות]] לגיטימית של מדינה אחרת כלשהי ולכן אין ההגדרה המשפטית של כיבוש רלוונטית לגביהם{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf] דו"ח הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון, יולי 2012]}}. כיוון שכך, תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית, גם לו חתמה עליה ישראל אינה מובהקת. [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] נחשב סכסוך בינלאומי: הוא החל כמלחמה, נמשך בכיבוש שטח, שלא היה שייך למדינת ישראל אך מאידך גם לא לשום גורם מדיני אחר שכן השטח היה חלק מפלשתינה המנדטורית והוצע להקמתה של מדינה ערבית נפרדת בתחומה - מדינה שלא התממשה מעולם. כיום מתקיים מצב הסכסוך בין מדינת ישראל לבין האוכלוסייה הפלסטינית ונציגיה בשטחים אלה. במשך השנים נרקמו יחסים ארוכי טווח ומקיפים בין מדינת ישראל לפלסטינים, הכוללים תשתיות של כלכלה, חשמל, מים, מסחר ותעסוקה ונוצרה אינטגרציה בין האוכלוסיות.
 
==קישורים חיצוניים==