שלמה שפאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רחל שפאן
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==קורות חייו==
שפאן נולד בראשית שנת [[1898]] ביארמולינץב[[יארמולינץ]] (יארמולינצי; ברוסית: Ярмолинцы) שב[[פודוליה]] שבדרום-מערב [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]), בנם של חיה לבית ריפניצר ואליעזר שפאן, [[סוחר]]. קיבל חינוך כללי לצד עברי [[מסורת (יהדות)|מסורתי]] בבית ספר תיכון, ועסק ב[[הוראה|הוראת]] ה[[עברית]] בבית ספר עברי של [[תרבות (רשת חינוך)|רשת "תרבות"]] ב[[קמנץ פודולסק]], ולאחר מכן עבר ל[[פולין]] שם לימד ב[[גימנסיה]] היהודית לנערים ב[[לודז']].
 
כחבר [[התנועה הציונית]], [[העלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1923]], ושימש כשנה מורה ב[[עין חרוד]]. באותה תקופה החל לפרסם [[שיר]]ים ו[[סיפור]]ים בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]". בהמשך עבר ללמוד [[ספרות עברית]] ו[[לימודים קלאסיים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]], והשלים [[תואר שני]] בשנת [[1933]]. באותה שנה נישא לד"ר רחל שפאן-גבריאלית (לבית רלב"ג) (1906–1991){{הערה|[http://link.springer.com/article/10.1007/BF02995638 ש. רחל שפאן-גבריאלית (1906-1991), לזכרה], Phytoparasitica, March 1992, Vol. 20(1) pp. 87-89}}, [[אנטומולוגיה|אנטומולוגית]] במחלקה להגנת הצומח שליד [[משרד החקלאות]],{{הערה|{{מעריב|יאיר שטרן|עלי איזדרכת – נגד הארבה|1968/01/15|00901}}; נקרולוג: S. Elhanan, Ch. Chen, Z. Klein, K. R. S. Ascher, 'S. Rachel shpan-gabrielith (1906–1991)', ''Phytoparasitica'' 20,1 (March 1992), pp. 87-89{{כ}} ([http://link.springer.com/article/10.1007/BF02995638 קישור] באתר SpringerLink); {{קדישא|8915|רחל שרה שפאן גבריאלית}}.}}, עמה חי עד מותו. בתום לימודיו כיהן כסגן-מנהל [[הגימנסיה הריאלית בלפור]] והורה ב[[סמינר לוינסקי|בית המדרש למורים וגננות ע"ש לוינסקי]].
בשנת 1946 מונה ל[[מפקח (חינוך)|מפקח]] [[משרד החינוך]] על בתי הספר התיכוניים הממלכתיים. משנת [[1958]] ועד לפטירתו כיהן כ[[מרצה]] לספרות ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
שורה 17:
ספרי הסיפורים שכתב, בהם ספרו "בדרך מבית המחזה", התאפיינו בעדינות ובעתירה להבנה אנושית. כמו כן כתב [[מסה|מסות]] ומחקרים על [[ספרות עברית]] וכללית, בעיקר על [[ספרות יוון העתיקה]] והספרות היוונית-יהודית. בשנת [[תש"ה]] הוציא יחד עם [[יעקב בקר]] את "מבחר המסה העברית", שהיה בין הטובים בתחומו.
 
בנוסף חיבר שירים, בהם "שיר הילדים הפליטים" ו"שיר הנוטעים", ונהג לחתום עליהם ב[[אנאגרמה|היפוך]] אותיותשל שמו]] - "ש. נפש".{{הערה|{{זמרשת|מספר=865|שם=שלמה שפאן}}.}} שיריו היו [[שירה לירית|לירי]]ים מאוד, בהירים ופשוטים, ונטו ל[[רגשנות]].
 
==פרסומיו==
שורה 65:
* {{דבר|[[אברהם שאנן|א. שאנן]]|שלמה שפאן|1962/01/11|00120}}, {{דבר||המשך|1962/01/11|00224}}
* {{דבר||שלמה שפאן ז"ל הובא למנוחות|1962/01/12|00909}}
* {{מעריב|משה דור|נפשו של ש. נפש...: שבעה למותו של שלמה שפאן|1962/01/19|01709}}
* {{מעריב|תקוה ויינשטוק|באיחור|1962/01/26|01304}}
* {{מעריב|[[דוד לאזר|ד. ל.]]|נפש יקרה|1963/01/25|01408}}, {{מעריב||המשך|1963/01/25|01400}}
* {{מעריב|[[עמנואל בן-גריון|עמנואל בן-גריון (ברדיצ'בסקי)]]|שירו ומשנתו של בעל־נפש: הופיע מיבחר כתביו של המתרגם־המורה שלמה שפאן|1964/07/24|01401}}
* {{דבר|אדיר כהן|לדמותו של שלמה שפאן (שלוש שנים לפטירתו)|1965/02/05|00603}}