הבדלים בין גרסאות בדף "ינועם"

הוסרו 18 בתים ,  לפני 7 שנים
סיום העבודה, לא מצאתי בינוויקי. אם מישהו ימצא שיוסיף
(סיום העבודה, לא מצאתי בינוויקי. אם מישהו ימצא שיוסיף)
{{בעבודה}}
[[קובץ:Skitop101.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת סתי הראשון בבית שאן, שבה מצוינת העיר ינועם]]
'''ינועם''' (ינעמ ב[[מצרית קדומה]]), הוא שמה של עיר ב[[כנען]] המופיעה ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] עתיקות ובטקסטים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]], על גבי פפירוסים ב[[מצרים העתיקה]].
==זיהוי העיר==
זיהויה של העיר אינו ידוע. הארכאולוג [[יוחנן אהרוני]] הציע לזהות את ינועם עם האתר הארכאלוגי [[תל עובדיה]] הנמצא 3 ק"מ מדרום ל[[כנרת]] על גדתו המערבית של [[נהר הירדן]] מול קיבוץ [[בית זרע]] של היום. הצעתו מתבססת על מיקומו של התל ששלט על צומת הדרכים שעברו באזור והובילו מצפון [[בקעת הירדן]] דרומה, וממזרח מה[[בשן]] מערבה לכיוון עכו. גם הארכאולוג [[בנימין מזר]] תומך בהצעת זיהוי זו.{{הערה|בנימין מזר, '''כנען וישראל : מחקרים היסטוריים''', הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], 1980, עמ' 115}}. הארכאולוג [[ויליאם אולברייט]], הציע לזהות את ינועם עם "תל אַ-נַעְמֶה" שב[[עמק החולה]]. [[לואי-איג ונסאן]] שיער שהשם הכנעני ינועם הפך לשם העברי [[ינוח]], מהערים שכבש [[תגלת פלאסר]], תמך בזיהוי זה.{{הערה|אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו
ג , עמ' 704}} זיהוי אחר של העיר הוא עם האתר תל א-שיהאב שליד ה[[ירמוך]].{{הערה|'''ההיסטוריה של ארץ-ישראל מבואות התקופות הקדומות''', הוצאת יד בן צבי, 1982, עמ' 242}}
==אזכורים של ינועם במקורות המצריים==
שמה של העיר מופיע ב[[מכתבי אל-עמארנה]] מכתב מס' 197 מתקופתו של המלך [[אחנתון]] שמלך במחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס. במכתב זה מואשם [[ביריאווזה]] שליט [[דמשק]] שלקח [[מרכבה|מרכבות]] ב[[עשתרות|עַשְתָּרוֹת]] ומסרן לידי ה[[עפירו]]. במכתב זה מוזכרות גם הערים ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני, דמשק, וארץ תַּחְשׁ.
 
ה[[מלך]] [[סתי הראשון]] שמלך בסוף המאה ה-14 לפי [[הכרונולוגיה המצרית| הכרונולוגיה המצרית הגבוהה]], יצא למסעות מלחמה. מסעו הראשון לכנען היה כדי לדכא מרד שפרץ ב[[בית שאן]] שהפכה למרכז שלטון מצרי בכנען, לאחר ניצחונו של [[תחותמס השלישי]] ב[[קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)|קרב מגידו]]. בעקבות נצחונוניצחונו הציב סתי הראשון שתי מצבות בבית שאן, על אחת המצבות נכתב:
{{ציטוט|תוכן=שנת מלכות ראשונה, חודש שלישי לעונה ה"ג. היום העשירי..... ביום זה באו להגיד להוד מלכותו לאמור: האויב העלוב אשר בעיר [[חמת דאר|חמת]] אוסף לו עם רב, כדי להתקיף את העיר בית-שאן והוא עומד להתחבר אל אנשי [[פחל]]. הוא איננו נותן לשליט [[תל רחוב|רחוב]] לצאת החוצה. אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של [[אמון (אל)|אמון]] 'אמיצי הקשתות' לעיר חמת, את הגדוד הראשון של [[רע (אל)|רע]] 'רב האומץ' לעיר בית-שאן ואת הגדוד הראשון של [[סת]] 'חזק הקשתות' לעיר '''ינועם'''. כעבור יום אחד נפלו מפני הדרו של הוד מלכותו, מלך [[מצרים העליונה]] ו[[מצרים התחתונה|התחתונה]]|מרכאות=כן}}{{הערה|יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112}}
 
הכתובת מתארת את הסדר של מסע מלחמה אחד שהתנהל באזור בית שאן, וכל הערים המוזכרות בה, היו סביב בית שאן.
 
במקדש האל אמון ב[[כרנך]], נמצאת רשימה של תבליטים המתארים את ניצחונותיו של סתי הראשון. אחד התבליטים מוקדש לתיאור כיבוש ינועם. על פי התבליט העיר הייתה מוקפת נהר וסבך שיחים. ברשימה טופוגרפית של סתי הראשון מופיעה פעמים רשימה של 17 ערים ממסעו הראשון של סתי הראשון. הרשימה מתארת את מסלול המסע של סתי. הצבא הגיע לעכו, חלק פנה צפונה לכיוון [[צור]] ו[[צידון]], וחלק פנה לכיוון [[עמק יזרעאל]] שם קץ למרד בבית שאן, פנה צפונה דרך ינועם לחצור, קדש ובית ענת. {{הערה|יוחנן אהרוני, '''ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית''', הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], 1987, עמ' 145}}
[[קובץ:Merneptah Israel Stele Cairo.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ישראל, [[המוזיאון המצרי]] ב[[קהיר]]]]
 
ינועם מופיעה ברשימת הערים ב[[פפירוס אנאסטאזי א]] המתוארך למאות ה-13-14 לפנה"ס, תקופת [[רעמסס השני]] ויורשיו. על פי אהרוני, הרשימה מייצגת את הערים על [[דרך הים]] ושלוחות הדרך.
 
ב[[מצבת ישראל]], [[אסטלה|אסטלת]] ניצחון של [[פרעה]] [[מרנפתח]] בנו של רעמסס השני, שהוצבה בשובו מאחד ממסעות ה[[כיבוש]] שלו בשנת [[המאה ה-13 לפנה"ס|1208–1209 לפנה"ס]] בכנען, הוא מתאר את נצחונותיוניצחונותיו וכותב
{{ציטוט|תוכן=.... נבוזה [[כנען]] בכל רע.{{ש}}
לוקחה [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] {{ש}}