בזיליקת סן ויטאלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
הכנסייה נבנתה כמבנה [[מתומן|אוקטגונאלי]], כלומר בעל 8 צלעות. זהו [[מבנה הרכזי]] (או מבנה מרכזני). במבנה הרכזי המרכז הגאומטרי הוא גם המרכז הפולחני, במקרה הנדון במרכז היה הקבר ותוך הליכה התייחדו עם הקבר. במבנה יש משחקי אור וצל, המרכז מודגש על ידי אור בזמן שציר הקפה (ציר ההליכה) נמצא בצל. מבנה הרכזי כדוגמת זה, היה אופייני לכנסיות מרטירים ומבני זיכרון והנצחה ביזנטיים אשר נבנו בצורות שונות כגון [[רוטונדה]], צלב וכדומה. ייחודה של הכנסייה היא בעובדת היותה הכנסייה הביזנטית היחידה בשטחה המערבי של האימפריה הביזנטית, בעלת מבנה כזה.
 
סביב מרכז המבנה נבנתה מערכת של [[קשת (מבנה)|קשתות]] ו[[עמוד]]ים המקיפים את המרכז ויוצרים בשתי הקומות של המבנה - בקומת הקרקע ובגלריות לצפייה - מבנה של אמבולטוריום. על מבנה זה נשען מבנה אוקטגונאלי נוסף המשמש כ"תוף" ובו חלונות תאורה. מעליו מותקנת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] כדורית הנשענת על מערכת של קשתות. וכן [[בפטיסטריום]]. מוקם בכנסייה [[אפסיס]] אשר משני צדדיו מוקמו חדרים בעלי מבנה עגול, אשר שימשו את ה[[פרסבתיר]] בכנסייה. הכניסה למבנה הייתה דרך [[נארתקסנרתקס]], אשר הוקם בצמוד למבנה, ואשר נבנה כמרפסת חיצונית מקורה בעלת עמודים.
 
שיטות הבנייה של הכנסייה שילבו צורות וטכניקות בנייה מערביות, אשר מקורן ב[[אדריכלות רומית]], עם טכניקות וצורות בנייה אשר התפתחו במזרח האימפריה הביזנטית, סביב קונסטנטינופול. שילוב זה אופייני ל[[אדריכלות ביזנטית|אדריכלות הביזנטית]] של תקופת יוסטיניאנוס.