הוכחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השערה: ממש לא נכון
שורה 30:
טענות לא מעטות דרשו מאות רבות של שנים עד להוכחתן או להפרכתן. דוגמאות לכך הן [[המשפט האחרון של פרמה]] שזכה להוכחה כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר שהועלה, ו[[שלוש הבעיות של ימי קדם]], שהוכחו כבלתי נתנות לפתרון כאלפיים שנה לאחר שהוצגו. [[בעיה פתוחה במתמטיקה|בעיות פתוחות]] (כאלה שטרם זכו להוכחה או להפרכה) רבות ממשיכות ללוות את המתמטיקה, ובין המפורסמות שבהן ניתן למנות את [[השערת גולדבך]] ו[[השערת רימן]].
 
האם כל השערה ניתנת להוכחה או להפרכה? ברור שהאקסיומות אינן ניתנות להוכחה ואף לא להפרכה. אם נוכיח שהשערה מסוימת אינה ניתנת להוכחה ואף לא להפרכה, כפי שהוכח לגבי [[השערת הרצף]], נוכל לצרף את ההשערה הזו (או את שלילתה) לאוסף האקסיומות שלנו. האם בדרך זו נוכל להרחיב את אוסף האקסיומות, כך שנגיע למצב שבו כל טענה תהיה ניתנת להוכחה או להפרכה? תשובה לשאלה זו ניתנה בשנת 1931 במסגרת [[משפט אי השלמות של גדל]]: במתמטיקה (ולמעשה בכל [[תורה (לוגיקה מתמטית)|תורה]] [[עקביות (לוגיקה)|עקבית]] - שהנחותיה ניתנות לזיהוי מכני ("[[תורה אפקטיבית|אפקטיבי]]") - ושניתן לפתח בה את ה[[אריתמטיקה]] של החיבור ושל הכפל), תמיד תהיינה השערות אשר מחד גיסא ניתנות לניסוח בשפתה של התורה, ואשר מאידך גיסא אינן ניתנות להוכחה ואף לא להפרכה במסגרת אותה תורה.<br />
לעומת זאת, [[תחשיב פסוקים|תחשיב הפסוקים]] - המהוה את הבסיס של ה[[לוגיקה מתמטית|לוגיקה המתמטית]] - הוא [[שלמות|שלם]], ולכן לא יהיו בו מקרים כאלו. קיימים ענפים נוספים - כוללניים יותר - שהינם שלמים (במובן זה), למשל האריתמטיקה של החיבור (ללא הכפל).