רייכסבנק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
לפני [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד גרמניה]] שימש הבנק, שהיה בבעלות פרטית ובפיקוח ממשלתי, כבנק המרכזי של [[פרוסיה]] והיה אחד מ-31 בנקי-שטרות מדינתיים (Notenbanken), שהנפיקו כל אחד [[הילך חוקי|הילך (מטבע)]] נפרד. גם לאחר העברת חוק הבנק והקמתו ב-[[1 בינואר]] 1876 המשיכו להתקיים מספר בנקים מדינתיים עצמאיים ב[[בוואריה (מדינה היסטורית)|בוואריה]], [[באדן (מדינה)|באדן]], [[ורטמברג]] ו[[סקסוניה]].
 
המטבע עד [[מלחמת העולם הראשונה]] היה ה[[גולדמרק]] היציב, שנשען על כלכתה היציבה של הקיסרות. לאחר המלחמה, דרישות ה[[פיצויים עונשיים|פיצויים]] האדירות שהשיתו על גרמניה יריבותיה ב[[חוזה ורסאי]], התמוטטות כלכלתה וכיבוש [[חבל הרוהר]] על ידי [[צרפת]] ירד ערכו של המטבע דרמטית והוא לא [[תקן הזהב|גובה עוד בזהב]] ולפיכך הפך ל"פפירמרק" (כסף-נייר), [[האינפלציה בגרמניה של שנות העשרים]] הובילה לאנרכיה בתחום המוניטרי, שנבלמה בשלהי [[1923]] עם הצגת הרנטמרק, שמחק 12 אפסים מערך המרק הקודם וייצב את גיבוי המטבע על ערבויות של [[נדל"ן]] וסחורות באמצעות בנק ייעודי שנקרא רנטבנק.
 
[[תוכנית דוז]] מ-[[1924]], שנועדה להסדר פריסת חובות הפיצויים של גרמניה, ניתקה את הבנק המרכזי משליטת הממשלה והפכה אותו לישות עצמאית. ב-[[30 באוגוסט]] 1924 החל הבנק להנפיק באופן סדיר את המטבע החדש, ה[[רייכסמרק]], שהחליף את הרנטמרק. לנשיא הבנק התמנה אחד מאדריכלי עצירת ה[[היפר-אינפלציה]], [[היילמאר שאכט]]. שאכט התפטר מתפקידו ב-[[1930]], לאחר שסירב לקחת חלק בהכרה בפיצויים שעל גרמניה לשלם. עם זאת, לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]], מינה אותו היטלר מחדש לנשיא הבנק, תפקיד בו כיהן עד [[1939]].