האיגוד הכל-גרמני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה קלה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
מטרתם העיקרית בעת הקמת האיגוד הייתה למחות נגד החלטות ממשלה שלדעתם יחלישו את גרמניה. הזרז להקמה היה [[אמנת זנזיבר]]. בהסכם זה, שנחתם ב-[[1890]] בין [[בריטניה]] וגרמניה, עסק בנושאים טריטוריאליים ב[[מזרח אפריקה]], ויתרה גרמניה על שליטה במושבות [[זנזיבר]] ו[[ויטולנד]] (האחרונה כיום חלק מ[[קניה]]); חברי האיגוד התעלמו מהישגים כמו קבלת השליטה באיי [[הלגולנד]], קבלת "[[רצועת קפריבי]]" (Caprivi) שב[[דרום-מערב אפריקה הגרמנית]] וההסכמים שאפשרו את הקמת [[מזרח אפריקה הגרמנית]]. האיגוד היה קשור ל[[איגוד האיכרים]] (Bund der Landwirte) החזק.
האידיאולוגיה של האיגוד התפתחה בהדרגה ל[[גזענות]] ביולוגית, [[דרוויניזם חברתי]] ([[לאמארקיזם]]), [[טוהר הגזע]] והאמונה כי העם הגרמני זקוק לעוד מקום על מנת לשרוד ([[מרחב מחיה]]). משהתפתחה בקרב חברי האיגוד ההכרה העצמית כ"[[גזע עליון]]", הם התנגדו להתערבבות עם גזעים נחותים להשקפתם, כמו יהודים ו[[סלאבים]]. האיגוד התיר בתחילה חברות של יהודים, בתנאי שהם [[התבוללות|התבוללו]] לחלוטין בתרבות הגרמנית. רק בשנת [[1912]], שמונה שנים לאחר מותו של [[ויליאם מאר]], הצהיר האיגוד על גזענות כעקרון יסוד.
האיגוד היה נדבך בעיצוב השאיפות הגיאופוליטיות-[[אימפריאליזם|אימפריאליסטיות]] של גרמניה. הפרסום "לו הייתי הקיסר" שיצא מטעם האיגוד ב-1912 קרא לגרמנים לכבוש שטחים במזרח המיושבים על ידי סלאבים "נחותים", וליישב במקומם מתיישבים גרמנים, וכן קרא לגירוש של אוכלוסייה פולנית משטחים פרוסיים. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה הציגו חברי האיגוד עמדות נִציות, ותמכו ב[[אגדת תקיעת הסכין בגב]] של [[אריך לודנדורף]], שהאשים דמוקרטים ו[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] שהם בגדו בגרמניה וגרמו לכך שהגרמנים הפסידו את המלחמה.
| |||