זאב אשור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יתר בהירות |
קישור |
||
שורה 2:
'''זאב אשור''' ([[1882]] - [[15 באפריל]] [[1956]]) היה פועל [[דפוס]], [[ממציא]], מראשוני מארגני [[איגוד עובדים|איגודי העובדים]] ב[[ארץ ישראל]] ומראשוני [[פועלי ציון]].
אשור נולד בשם וולף פוברזקין בעיר [[דניפרופטרובסק|יקטרינוסלב]]. כבר מגיל 15 החל לעסוק בדפוס ולמד את המקצוע כ[[שוליה]] ועד מהרה החל להתקין שיפורים במכונות הדפוס. בד בבד היה מבין ראשוני סניף מפלגת "פועלי ציון" בעיר וגיבש עמדה בלתי מתפשרת של [[מעמד הפועלים|פועל]] בעל תודעה מעמדית-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] מפותחת ו[[ציונות|ציוני]] נלהב. עם עלייתו לארץ ישראל ב[[שבט (חודש)|שבט]] [[תרס"ב]] ([[ינואר]] [[1906]]) התקבל לעבודה ב[[ירושלים]] אצל בעל [[בית דפוס]] בשם ג'ורג' חביב חנאניא והכיר את [[בוריס שץ]], שהיה ראש סניף "פועלי ציון" בעיר וניסה לגבש איגודי פועלים-אומנים, במיוחד פועלי דפוס עבריים. כך הכיר פוברזקין-אשור את חברי ה[[קומונה]] שליד בית הספר לאמנות [[בצלאל]], "[[ירושלים החדשה (אמנים)|ירושלים החדשה]]", ובהם [[יצחק בן צבי]], שהפך לחברו הקרוב. בשנת [[1908]] היה כבר אשור מזכיר סניף פועלי ציון בירושלים ומזכיר [[אגודת פועלי הדפוס בירושלים|אגודת פועלי הדפוס]] בעיר, ויחד עם בן צבי ו[[רחל ינאית בן צבי]] הנהיג את ה[[שביתה]] הראשונה של פועלים עברים בארץ ישראל, שביתה שלוותה ב[[הפגנה|הפגנות]] סוערות נגד בעלי בתי דפוס ערבים ויהודים כאחד שניצלו פועלים והשפילו אותם. אשור היה בין הנושאים ונותנים עם [[מרדכי בן הלל הכהן]], [[זלמן דוד לבונטין]] ו[[יהושע ברזילי]], ששימשו כמתווכים בין הפועלים לבעלי הבתים. סופו של המאבק היה בכישלון הפועלים.
עוד ב-1908 הקים אשור בית דפוס בלתי-מורשה לצורך הדפסת בטאון פועלי ציון ב[[יידיש]] "דער אנפאנג" ("ההתחלה"). את האותיות העבריות גנבו רחל ינאית בן צבי ואחרים מבתי דפוס בהם הועסקו, אשור בנה מכונת דפוס פרי המצאתו (כיון שרכישת מכונת דפוס חייבה רישום ב[[משטרה]]) וכך הודפסו שני גליונות של העיתון וכן חוזרים פנימיים וכרוזים. בית דפוס זה היה הבסיס ל[[דפוס אחדות|דפוס הקואופרטיבי "אחדות"]].
שורה 10:
באותה תקופה הקימה מפלגת פועלי ציון "ועדת הזדיינות" שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון [[השומר]] ועל "אגודת ההתעמלות" "שמשון", ועדה זו מנתה, בנוסף לאשור את הזוג בן-צבי ואת [[יונה טאוב]]<ref>חיים קאופמן, [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=942&CategoryID=267 שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה]</ref>. בשנת [[1920]] נבחר אשור מטעם רשימת "אחדות העבודה" לחבר ב[[אספת הנבחרים]] הראשונה.
בין [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ניהל בית [[הוצאה לאור]] בתל אביב בשם "ז. אשור".
אשור חיבר את ה[[מילון]] העברי למונחי הדפוס<ref>'''מילון למונחי הדפוס''' מסדרת מילוני [[ועד הלשון העברית]], הוצאת ז.אשור תל אביב, 1933</ref>, יזם הוצאת ספרי עזר בעברית למקצוע הדפוס וכן יזם והקים את המגמה למקצועות הדפוס ב[[מכללת מקס פיין|בית הספר המקצועי על שם מקס פיין]] בתל אביב. הוא אסף במהלך חייו ספרייה גדולה לתולדות הדפוס העברי ולטכניקות של דפוס וכן ארכיון גדול לתולדות האיגוד המקצועי של פועלי הדפוס. עם מותו הוריש את הספרייה והארכיון לבית הספר.
| |||