תאונת הרכבת בבית יהושע (1963) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
מיד לאחר התאונה מונתה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה, בראשות ש. בר זאב המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, י. מינץ היועץ המשפטי של משרד התחבורה, פרופ' קורט לוי מ[[הטכניון]] וש. קלוסקי מהנדס התנועה של עירית תל אביב{{הערה|{{מעריב|אריאל וינשטיין|נהג הרכבת התל אביבית אשם בתאונה|1964/02/25|00102}}}}. הנהלת הרכבת מצידה טענה מיד לאחר התאונה שמדובר בטעות של נהג הרכבת שלא עוצר וכי כל הציוד היה תקין. לעומת זאת, עדי ראייה טענו שנהג הקטר נראה כמסמן שהבלמים אינם פועלים וכי הוא אינו יכול לבלום{{הערה|{{מעריב|ראובן בן צבי|הנזק: 2 מליון|1963/12/29|01801}}}}. הועדה הטילה את האשמה לתאונה על נהג הקטר של הרכבת מתל אביב, אך נזפה בהנהלת הרכבת על שלא דאגה לסידורי בטיחות נאותים. הנהלת הרכבת מצידה דחתה את מסקנות הועדה{{הערה|{{מעריב||הנהלת הרכבת מסתיגת ממסקנות דו"ח ועדת החקירה על התאונה|1964/02/26|01711}}}}.
כחצי שנה לאחר התאונה התפטר מנכ"ל הרכבת [[מנחם סבידור]] מתפקידו, לאחר שננזף על ידי מנכ"ל משרד התחבורה{{הערה|{{מעריב|ראובן בן צבי|מנהל הרכבת התפטר מתפקידו|1964/06/16|00104}}; {{מעריב||המשך|1964/06/16|02206}}}}. סבידור טען שלא היה מקום לנזוף בהנהלת הרכבת ולחילופין שהנזיפה היתה צריכה להיות בהנהלת החטיבה הטכנית{{הערה|{{מעריב|ראובן בן צבי|ממלא המקום קיבל ... קביעות|1965/03/22|01300}}}}.
== הערות שוליים ==
| |||