המודל ההליוצנטרי – הבדלי גרסאות

[[אייזק ניוטון|ניוטון]] ביסס את התאוריה הקופרניקנית מבחינה מדעית. אמנם גלילאו גליליי קידם את השיטה ההליוצנטרית בזכות תצפיותיו האסטרונומיות, אך עדיין לא ידעו הקופרניקנים לתרץ את הטיעונים הנגדיים של תומכי השיטה הגיאוצנטרית. לדוגמה, איך ניתן היה להסביר שאבן הנזרקת באוויר כלפי מעלה נופלת באותו מקום, מבלי להתחשב בסיבובו של כדור הארץ. האיש שהצליח להעמיד פיזיקה חדשה שתתאים לקוסמולוגיה ההליוצנטרית, הוא ניוטון. בשנת 1687, כמעט מאה וחמישים שנה לאחר פרסום הספר של קופרניקוס, פרסם ניוטון את ספרו הנודע, ה"פרינציפיה", או בשמו המלא "[[היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע]]", שבו השלים את המהפכה הקופרניקנית. בספר זה הציג ניוטון את תורתו הפיזיקלית על [[חוקי התנועה של ניוטון|חוקי התנועה]] (הידועים בשמות החוק הראשון של ניוטון, החוק השני של ניוטון והחוק השלישי של ניוטון) ועל [[חוק המשיכה האוניברסלי]].

 

 

==השלכות תרבותיות של פיתוח המודל ההליוצנטרי==