טוד בראונינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Noon (שיחה | תרומות)
זוטות
שורה 1:
[[קובץ:Todd Browning.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טוד בראונינג]]
'''טוד בראונינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Tod Browning'''; נולד בשם צ'ארלס אלברט ברואנינגבראונינג ג'וניור, [[12 ביולי]] [[1880]] - [[6 באוקטובר]] [[1962]]) היה [[במאי קולנוע]], [[שחקן]] ו[[תסריטאי]] [[אמריקאי]].
 
הקריירה של בראונינג התפרסה הן על עידן ה[[ראינוע]] והן על עידן [[סרט מדבר|הסרט המדבר]]. הוא ידוע בעיקר כבמאי [[סרט אימה|סרטי האימה]] "[[דרקולה (סרט, 1931)|דרקולה]]" (1931) ו"[[פריקס]]" (1932) - שהיה ל[[סרט פולחן]] - וסרטים אילמים קלאסיים שבהם שיתף פעולה עם [[לון צ'ייני]]. מעבר לכך, ביים בראונינג סרטים רבים ומגוונים, בז'אנרים שונים.
 
==ראשית חייו==
הוא נולד כצ'ארלס אלברט בראונינג ג'וניור ב[[לואיוויל]], שב[[קנטקי]], כבן השני של צ'ארלס אלברט ולידיה ברואנינגבראונינג. כילד צעיר, העלה מחזות חובבניים בחצר הבית. כבר מגיל צעיר ריתק אותו עולם ה[[קרקס]] וה[[קרנבל]]ים, ובגיל 16 ברח מהחיים הנוחים בקרב משפחתו הבורגנית כדי להצטרף לקרקס כאמן.
 
הוא שינה את שמו הפרטי ל"טוד", והצטרף למסעי להקות של [[מופע שוליים|מופעי שוליים]], [[קרנבל]]ים ו[[קרקס]]ים. עבודותיו בקרקס כללו עבודה כ[[כרוז (קרקס)|כרוז]] המציג לקהל ומזמין אותו להופעה של [[פרא האדם מבורנאו]], עבודה כאמן שבה הציג קטע שבו קבר את עצמו חי, ובה הוצג בשם "הגופה המהלכת" ("The Living Corpse"), וכמו כן הופיע כ[[ליצן]] ב[[קרקס האחים רינגלינג]]. חלק מחוויותיו אלו היו לו להשראה לאחר מכן בסרטיו.
שורה 16:
ב-1913 עזב גריפית' את חברת ביוגרף ועבר ל[[קליפורניה]]. בראונינג הלך בעקבותיו והמשיך להופיע בסרטיו, כעת באולפני רילייאנס-מג'סטיק (Reliance-Majestic Studios). בין היתר הופיע כניצב בסרט המונומנטלי "[[אי-סובלנות]]", שנחשב יצירת מופת ואבן דרך בקולנוע. בתקופה זו החל לביים סרטים - הוא ביים 11 סרטים קצרים לאולפני רילייאנס-מג'סטיק. בין השנים 1913 עד 1919 בראונינג הופיע כשחקן בחמישים סרטי קולנוע בערך.
 
ביוני 1915 עבר [[תאונת דרכים]], כשמכוניתו התנגשה במהירות גבוהה ב[[רכבת]] נוסעת. עמו ברכב היו שחקני הקולנוע [[אלמר בות']] (Elmer Booth) ו[[ג'ורג' סיגמן]] (George Siegmann). בות' נהרג במקום, ולעומתו סיגמןוסיגמן ובראונינג סבלו מפציעותנפצעו קשותקשה; רגלו הימנית של בראונינג התרסקה ונשברה, ושיניו הקדמיות נפלו. במהלך ההחלמה מפציעותיו חיבר בראונינג תסריטים, והואורק ב-1917 הוא חזר לעבודה פעילה על סרטים רק ב-1917. אחותו של בות', [[מרגרט בות']] (Margaret Booth), שהייתה לאחר מכן לעורכת מפורסמת ב-[[MGM]], נטרה טינה לבראונינג עד יום מותה ולא סלחה לו על שהיה אחראי למות אחיה.
 
==סרטים אילמים==
שורה 25:
באביב 1918 עזב בראונינג את מטרו והצטרף לחברת בלוברד הפקות (Bluebird Productions), [[חברה-בת]] של [[אולפני יוניברסל]], שם פגש את [[אירווינג ת'ולברג]]. ת'ולברג ציוות את בראונינג עם השחקן [[לון צ'ייני]], והשניים שיתפו פעולה לראשונה בסרט ''The Wicked Darling''{{כ}} (1919), מלודרמה שבה צ'ייני גילם גנב שלוקח נערה משכונות העוני וכופה עליה להשתלב בעולם הפשע וייתכן שאף מדיח אותה ל[[זנות]]. בראונינג וצ'ייני המשיכו לשתף פעולה, ובמהלך העשור החולף יצרו יחד עשרה סרטים.
 
בעקבות מות אביו נכנס בראונינג ל[[דיכאון]], שהוביל ל[[אלכוהוליזם]]. הוא פוטר מאולפני יוניברסל ואשתו עזבה אותו. אולם,אך הוא התאושש, התפייס עם אשתו, וחתם על חוזה לבימוי סרט אחד ב[[אולפני גולדווין]]. הסרט שביים בראונינג באולפני גולדווין, ''The Day of Faith''{{כ}} (1923), זכה להצלחה מסוימת אם כי קטנה, אך החיה את הקריירה של בראונינג מחדש.
 
ת'ולברג ציוות שוב את בראונינג לעבודה עם לון צ'ייני בסרט ''[[The Unholy Three (סרט, 1925)|The Unholy Three]]'' {{כ}}("שלושת הבלתי קדושים"; 1925), שמתאר את סיפורם של שלושה אמני קרקס שמתכננים מזימה לרמות אנשים עשירים ולגנוב מהם תכשיטים תוך שימוש בתחפושות. בסרט ניכרת החיבה שלה רכש בראונינג לקרקס, בתיאור האוהד של ה[[אנטי-גיבור]]ים. הסרט נחל הצלחה גדולה מאוד, והוא אף חודש [[Theב-1930, Unholyבסרט Treeשבוים (סרט,בידי 1930)|ב-1930[[ג'ק קונוויי]], במהוהיה שהיה לסרטהסרט המדבר הראשון (והיחיד) בכיכובו של לון צ'ייני (הפעם הסרט בוים על ידי [[ג'ק קונוויי]]). בראונינג וצ'ייני החלו לאחר הסרט בסדרה של סרטים משותפים, שזכו לאהדת הקהל, לרבות ''The Blackbird'' {{כ}}(1926) ו-''The Road to Mandalay'' {{כ}}(1926). בשנת 1927 יצא הסרט ''[[The Unknown]]'' ("הבלתי ידוע"), בכיכובו של צ'ייני בתפקיד משליך סכינים [[גידם]] ובכיכובה של [[ג'ואן קרופורד]] בתפקיד מושא אהבתו האובססיבית של צ'ייני, נערת מופעי קרנבל שלבושה-בקושי; הסרט נקרא תחילה ''Alonzo the Armless'' ("אלונזו הגידם") וניתן לראות בו כסרט מקדים ל"[[פריקס]]" - בכך שהוא עוסק במשולש אהבים של "פריק" המופיע בקרקס, יפהפייה ואיש שרירים. בשנת 1927 אף יצא הסרט ''[[London After Midnight]]'' ("[[לונדון]] לאחר חצות"), שהיווה את התנסותו הראשונה של בראונינג בז'אנר סרטי ה[[ערפד]]ים; זהו [[סרט אבוד]] מבוקש, שנעשים מאמצים לחפשו, בכיכובם של צ'ייני, [[קונרד נייג'ל]] ו[[מרסלין דיי]]. העותק האחרון של ''London After Midnight'' נשרף בשריפה שפרצה באולפני MGM ב-1967. ב-2002 הפיק [[ריק שמידלין]] (Rick Schmidlin) שחזור של צילומי הסרט בעבור [[Turner Classic Movies]]. הסרט האחרון שבו שיתפו בראונינג וצ'ייני פעולה היה ''Where East is East''{{כ}} (1929), שממנו שרדו רק חלקים מסוימים. הסרט המדבר הראשון בבימויו של בראונינג היה ''The Thirteenth Chair'' ("הכיסא השלושה עשר"; 1929), בכיכובו של [[בלה לוגוסי]]; הסרט הופץ גם בגרסה אילמת.
 
==סרטים מדברים==
לאחר מותו של צ'ייני בשנת 1930, חתם שוב בראונינג על חוזה באולפני יוניברסל בהם עבד בעבר, לבימוי הסרט "[[דרקולה (סרט, 1931)|דרקולה]]" (1931). אף על פי שבראונינג רצה ללהק לתפקיד הראשי של [[הרוזן דרקולה]] שחקן אירופאי אלמוני, שלרוב לא ינכח בסצינות אלא כישות מאיימת המאפילה על ההתרחשויות, לוהק לבסוף [[בלה לוגוסי]] בעקבות אילוצי תקציב והתערבות האולפנים, וננקטה גישה ישירה יותר בבניית העלילה. אף על פי שכיום נחשב הסרט לקלאסיקה, באותה תקופה יוניברסל לא היו מרוצים מהתוצאה, והעדיפו את גרסת הסרט שצולמה בשפה ה[[ספרדית]] על אותו סט בשעות הלילה. עם זאת, הסרט עצמו היה להצלחה מסחרית גדולה.
 
לאחר שביים את סרט המלודרמה ''[[Iron Man (סרט, 1931)|Iron Man]]'' שעסק ב[[איגרוף]], החל בראונינג לעבוד על הסרט "[[פריקס]]" (''Freaks''; {{כ}}1932) באולפני [[MGM]], לצד המפיק [[אירווינג ת'ולברג]]. הסרט התבסס על הסיפור הקצר "דורבנות" מאת [[טוד רובינס]], תסריטאי הסרט ''The Unholy Three'', ועסק במשולש אהבים בין גמד עשיר, לוליינית יפה וחמדנית ואהובהּ איש השרירים; הלוליינית מתחתנת עם הגמד ומנסה להרעיל אותו כדי לרשת את הונו הרב, אך הגמד וחבריו ה"[[פריק (סלנג)|פריק]]ים" בקרקס מגלים עלאת כךהמזימה ונוקמים בה. הסרט, שבו הופיעו "פריקים" אמיתיים מ[[מופע שוליים|מופעי שוליים]], ספג ביקורת קשה, גם לאחר שנערך והוסרו ממנו סצינות בוטות, והוא היה לכישלון קופתי חרוץ. הסרט חיבל בקריירה של בראונינג, שלא המשיך ליצור סרטים רבים לאחריו.
 
בראונינג לא הצליח לקבל ממנהלי MGM, בהם היה חתום, אישורים לפרויקטים שרצה לביים. לאחר שביים את הדרמה ''Fast Workers'' ב-1933 בכיכובו של [[ג'ון גילברט]], שהיה אף הוא במעמד לא טוב באולפני MGM, אושר לבראונינג לביים גרסה מחודשת לסרט ''London After Midnight'', ששמה המקורי היה ''Vampires of Prague'' ("ערפדי [[פראג]]"), אך לבסוף נקראה ''[[Mark of the Vampire]]''{{כ}} (1935). בגרסה מחודשת זו התחלקו תפקידיו של לון צ'ייני בסרט המקורי בין [[ליונל ברימור]] ובין [[בלה לוגוסי]] (שהציג פרודיה על תדמית הערפד שלו מאז הסרט "דרקולה").