כתבי המארות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
הרחבה |
||
שורה 4:
קבוצת ברלין כוללת קערות שפורסמו לראשונה בשנת [[1926]], על הקערות מופיעים ערים ב[[ארץ ישראל]] כמו [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[תל בית שמש|בית שמש]], '''אשמם''' ([[ירושלים]]), '''אשאן''' ([[בית שאן]]), '''עפל''' ([[עפולה]]), [[שכם]], רחוב. ב[[לבנון]] מוזכרים אנשי [[גבל]], והערים אלסה וערקת, לערים הנזכרות ברשימה משייכים 4-3 שליטים, הקערות תוארכו לסוף [[השושלת ה-11]], או אמצע [[השושלת ה-12]].
קבוצת בריסל כוללת [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]] שהתגלו ב[[סקארה]] ופורסמו לראשונה ב-[[1940]]. בארץ ישראל מוזכרים ערים רבות יותר שניתן לאתרן כמו: ירושלים, שכם, רחוב, שמעון, גינה ([[ג'נין]]), [[עכו]], [[אכשף]], משאל, [[חצור]] וליש. ב[[חוף]] הלבנוני נזכרות הערים ערקת, אלסה, גבל, [[צור]], ישנן גם ערים מה[[בשן]] ומדרום [[סוריה]]. ברוב הערים מופיע שליט אחד ובמקרים בודדים שני שליטים תוך חלוקתם ל[[צפון]] ו[[דרום]]. הקבוצה תוארכה לסוף השושלת ה-12, על סמך נימוקים [[פאליאוגרפיה|פאליאוגרפיים]] ו[[אורתוגרפיה|אורתוגרפיים]].
המטרה בנוהג שבירת החרסים לאחר כתיבתם בטקס מאגי, הייתה בבחינת "זה יהיה גורלו של המורד במצרים..", מעין קללה נמרצת שתחול על ערי הסביבה אם ימרדו. בחרסים נזכרות הערים ועוד ערים רבות, ועליהם ציורים של שבויים ושלל מלחמה המובאים לפני פרעה המנצח.
| |||