מנהרות הכותל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 86:
 
===הרחוב המרוצף===
בצמוד לכותל המערבי, כמעט לכל אורכו, עבר רחוב מרוצף שנסלל בשלהי תקופת בית שני, לאחר הרחבת הר הבית בידי הורדוס. אבני הרחוב חלקות מאד ושטחן הממוצע מגיע ל-2 על 3 מטרים. הרחוב שימש כחלק מקומפלקס הר הבית, וממנו יכלו מבקרים ועולי רגל לגשת אל פתחי הר הבית המערביים. לאורך הרחוב, בצמוד לכותל, נמתחה שורת [[חנות|חנויות]] ששימשו כנראה כ[[שוק (מסחר)|שוק]] לממכר מנחות, [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] וכל הקשור לעבודת המקדש.
 
חלקים מהרחוב נתגלו בידי צ'ארלס וורן כבר במאה ה-19. הוא הניח כי הרחוב נסלל בידי הורדוס, ולכן קרא לו 'הרחוב ההרודיאני'. אבניתוואי הריצוףהרחוב הונחועוקב עלאחר קרקעיתתוואי עמק הטירופיאון, כך שהוא היה עמוק יחסית בחלקו הדרומי של הכותל, והלך והעפיל במעלה העמק עד מצודת האנטוניה בחלקו הצפוני. ההנחה היא שרוב ריצוף הרחוב נותר במקומו, ונקבר תחת אבני הר הבית שהושלכו עליו בעת החורבן. מאחר שמפלס ההליכה במנהרות הכותל קבוע כמעט לכל אורכו, הרי שבחלק הדרומי עובר הרחוב המרוצף בעומק של כמעט 20 מטרים מתחת לרגלי המבקרים, ואילו בחלקו הצפוני של הכותל יכולים המבקרים לדרוך על הריצוף ממש.
 
חלק זה של הרחוב, שנחשף במנהרות הכותל לאורך כמה מטרים, תחום בחלקו בשני עמודים סמוכים ב[[סגנון דורי]], אותם מקובל לזהות כחלק ממכלול הרחוב.‏‏ חשיפת הרחוב לימדה כי ריצופו לא הושלם מעולם: סילוק סלע האם של 'הגבעה הצפונית' מתוואי הרחוב לא הושלם; המחצבה (לעיל) לא כוסתה; וסיתות הסלע כחיקוי מושלם לאבני הכותל לא הוסדר עד הסוף. למעשה, ריצוף הרחוב מסתיים בגוש סלע בעובי ובגובה של כמה מטרים, ואבני ריצוף שנועדו כנראה לכסותו לאחר הסרתו, נתגלו בצמוד לו. ההנחה היא שמסיבה כלשהי הופסקה לפתע סלילת הרחוב, והפועלים הלכו הביתה מבלי שהשלימו את עבודתם. זיהוי סלילת הרחוב עם הורדוס הביאה להשערה שהפסקת העבודה התרחשה בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס.
 
באמצע שנות ה-90 נערכה חפירה ארכאולוגית מקיפה ב[[הגן הארכאולוגי ירושלים|גן הארכאולוגי]] למרגלות חלקו הדרומי של הכותל המערבי מדרום, שם נחשף המשכו של הרחוב המרוצף לאורך של כ-7570 מטרים. חשיפת קטע ארוך זה לימדה כי הרחובבקטע המרוצףזה ריצוף הרחוב מאוחר לימיו של הורדוס, ונראה כי נסללהונח רק בימי נינו, [[אגריפס השני]], בשנות ה-60 של המאה הראשונה.<ref>א' מזר, '''המדריך לחפירות הר הבית''', עמ' 30‏</ref>
‏‏תארוך זה, המאחר את סלילתריצוף הרחוב עד שנים ספורות לפני חורבן הבית, מסתמך על העובדה כי הרחוב היה חדש לגמרי כאשר נקבר תחת האבנים שנזרקו עליו מהר הבית בשנת 70 לספירה: לא נתגלו על אבני הריצוף כל חריצים של חישורי מרכבות, או סדקים ופגמים האופייניים לרחוב "משומש". בנוסף, ההיסטוריון היהודי-רומי, [[יוסף בן מתתיהו]], סיפר כי בימיו של הנציב הרומי אלבינוס (62-64 לספירה), שפעל תחת שלטונו של אגריפס, החלו לרצף את רחובות ירושלים באבן לבנה, בשל ה[[אבטלה]] הקשה שפקדה את העיר עם סיום בניית הר הבית.<ref>י' בן מתתיהו, '''[[מלחמות היהודים]]''', ספר 20, פרק 9</ref> בעקבות התארוך החדש, מקובל עתה לכנות את הרחוב בשם 'הרחוב המרוצף' ללא שיוך לבונה כלשהו.
 
המשכו של הרחוב המרוצף דרומה התגלה ב-[[2007]] במורדות [[עיר דוד]], סמוך ל[[בריכת השילוח]] מימי בית שני. גילוי זה מלמד כי הרחוב המרוצף היה ארוך כמעט פי שניים משסברומשהתגלה עד כה, והיווה ציר רצוף המחבר את הר הבית לדרום העיר, לאורך כל עמק הטירופיאון.
 
===חדר קודש הקודשים===