אל-אנדלוס – הבדלי גרסאות

'''אַל-אַנְדָלוּס''' (الأندلس) היה השם שנתנו המוסלמיםה[[מוסלמים|אסלאם]] לשטחים שהיו ברשותם ב[[חצי האי האיברי]], בין השנים [[711]] ל-[[1492]].

לאחר מותו של המלך ה[[ויזיגותים|וויזיגותי]] ויטיזה החלה בממלכה הוויזיגותית מלחמת ירושה בין המלך הנבחר [[רודריק]] לבין בניו של המלך המנוח. בערך באותה עת הושלם הכיבוש המוסלמי של [[צפון אפריקה]]. מושל צפון אפריקה מוסא אבן נוסייר ביקש לנצל את חולשתם של הוויזיגותים ולפלוש לחצי האי האיברי. ב-[[711]] מינה את מושל [[טנג'יר]] ה[[ברברים (עם)|ברברי]] [[טריק אבן זיאד]] למפקד כוח הפלישה, שמנה 7000 חיילים בלבד. המוסלמים נחלו הצלחה מהירה: המלך רודריק נהרג ב[[קרב גוודלטה]] באותה שנה, ועד מהרה [[טולדו]] ו[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] נפלו בידי המוסלמים. תוך כחמש שנים, בסיוע כוח תגבורת [[ערבים|ערבי]] בראשותו של מוסא עצמו, השתלטו כמעט על כל חצי האי, כאשר ברוב האזורים הנוצרים נכנעו ללא קרב. המוסלמים חצו את [[הרי הפירנאים]] לאזור [[צרפת]] של היום ואף כבשו את [[נרבון]], אך נבלמו ב-[[732]] ב[[קרב טור]] (שנערך דווקא ב[[פואטייה]]) מול כוחות ה[[פרנקים]] בראשותו של [[קרל מרטל]].