הבדלים בין גרסאות בדף "צרפת (עיר פיניקית)"

 
==במקרא==
העיר צרפת מוזכרת בין השאר ב[[ספר מלכים א']] פרק י"ז כאתר שאליו נשלח [[אליהו הנביא]] על ידי [[אלוהים]] לאחר התייבשות [[נחל כרית]] בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בימי [[אחאב]]. בסיפור מכונה העיר {{ציטוטון|צרפתצרפתה אשר בארץ צידוניםלצידון}}. אליהו שוההנשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של [[האישה הצרפית|אישה אלמנה מקומית]], וחישם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.{{הערה|"ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". {{תנ"ך|מלכים א|יז|יב}}.}} ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב [[אל-טבעי]] בה לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו. {{הערה|" כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו" {{תנ"ך|מלכים א|יז|טז}}.}} בהמשך הסיפור מתוארמסופר [[נס]]כי הצלתובנה של בנההאלמנה שלחלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה עלבאה ידיבטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו שהנשימובתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל [[נס]] והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".
 
העיר מוזכרת גם ב[[ספר עובדיה]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} (עובדיה פסוק 20).
3,815

עריכות