איקונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
[[איקונוגרפיה]] (יצירת האיקונין וחקר הנושא) צברה חשיבות בנצרות בשל האמונה בהתגלמות הקדושה בחומר.
 
[[יוספוס מקיסריה]], [[הגמון]] נוצרי ומראשוני ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] של הכנסייה, מתעד סיפור נפוץ אודות האיקונין הראשון בנצרות. בסיפור זה (על־פי אחת מגרסאותיו), שלח המלך [[אבגרוס מאדסה]] מכתב ל[[ישו]] בירושלים, וביקש ממנו לבוא ולרפאו מחוליו. ישו לקח פיסת בד פשתן ולחץ אותה אל פניו, כך שהתקבל "תדפיס" (Mandylion) של פניו על הבד, ושלח את הבד אל המלך. בד זה נותר באדסה, על־פי האגדה, עד ל[[המאה ה-10|מאה ה־10]], ואז נלקח ל[[קונסטנטינופול]]. הוא אבד ב־[[1204]] כשהעיר הותקפה במהלך [[מסע צלב]]. בד זה והדמות שעליו היוו תבנית לציורי ישו מאז.
 
יוספוס מדווח גם כי ראה איקוניות רבות של ישו, [[פאולוס]], ו[[פטרוס הקדוש|פטרוס]] שהיו ישנים למדי, כמו גם שראה פסל ארד של ישו מחוץ לביתה של אישה שנרפאה ממחלה קשה לאחר תריסר שנים; האישה מוזכרת ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], אך לא הפסל.