כריסטוף מרטין וילנד – הבדלי גרסאות

ביצירתו המוקדמת של וילנד ניכרת השפעה חזקה של התנועה ה[[פייטיזם|פיאטיסטית]] שהייתה נפוצה בגרמניה באותם. כמו כן הושפע וילנד משירתו של המשורר הגרמני בן דורו [[פרידריך גוטליב קלופשטוק]] (Friedrich Gottlieb Klopstock). מאוחר יותר נפתח וילנד לספרות ההשכלה, וראה עצמו קשור ל[[אנציקלופדיסטים|האנציקלופדיסטים]] ב[[צרפת]]. בזכות קריאת כתביו של [[וולטר]] נפתח וילנד ליצירתו של [[שייקספיר]], ממנה תרגם לגרמנית 22 מחזות, שזכו לתפוצה רבה בגרמניה. ה[[סינתזה]] בין קשריו לתנועת ההשכלה, לבין מוצאו הגרמני והרקע הפיאטיסטי שלו, יצרו אצל וילנד את החיבור עם אנשי [[הסער והפרץ]]. ביחד עם קלופשטוק המבוגר ממנו, ו[[יוהאן גוטפריד הרדר]] הצעיר ממנו, יצא וילנד כנגד ה[[קלאסיציזם]] הראציונליסטי, והטיף לכתיבה משוחררת מכללים נוקשים ועשירה ביצרים וברגש. ב-[[1780]] פרסם וילנד את השירה האפית [[אוברון]], בה הוא מספר על קורותיו של גיבור אגדי מ[[ימי הביניים]] שנאלץ לנדוד לארצות המזרח. במסעותיו התמודד עם הרפתקאות ופיתויים מסוכנים, אולם בכל אותה העת שמר אמונים לאהובתו. בתוך עולם [[אבירים|אביר]] זה משלב וילנד את עולם הפיות, נוסח [[ג'פרי צ'וסר]] ושייקספיר. ברומן זה היה וילנד מנושאי הדגל של [[הסער והפרץ]] ו[[התנועה הרומנטית]], והיה מהראשונים שהתענגו בערגה על עולם ימי הביניים.