יבגני רטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אינץ'\1
מ עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Jenka Ratner in 1968.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ג'נקה רטנר בשנת 1968, השתחרר מהצבא בדרגת אלוף משנה]]
[[קובץ:Jenka Ratner in 1932-1934 in Kashmir north India.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רטנר על אופנועו בו טייל ב[[קשמיר]] בצפון [[הודו]]]]
[[קובץ:Jenka Ratne and Michael Shore in 1959 at Israel Defense Prize Ceremony, with David Ben-Gurion and Haim Laskov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ג'נקה רטנר מימין ו[[מיכאל שור]] משמאל, בעת טקס קבלת פרס ביטחון ישראל בשנת 1959. במרכז מימין [[חיים לסקוב]] ומשמאל [[דוד בן-גוריון]]]]
'''אבגני''' ('''ג'נקה''') '''רטנר''' או '''גדעון רבטל''' ([[17 באוגוסט]] [[1909]] - [[25 במרץ]] [[1979]]) היה [[מהנדס]] וממציא ישראלי, ממייסדי [[חיל המדע]] וחתן [[פרס ביטחון ישראל]].
==קורות חיים==
רטנר נולד ב[[ציריך]] שב[[שווייץ]] לזוג סטודנטים רוסיים שלמדו שם רפואה. עם סיום הלימודים ב-[[1913]] חזרה המשפחה לרוסיה. ב-1914 כשהיה בן 5 התייתם מאימו. במלחמת העולם הראשונה שימש אביו כרופא צבאי, המשפחה נדדה ברחבי רוסיה ביחד עם האב.
 
בשנת [[1922]] בהיותו בן 13, עלה ל[[ארץ ישראל]] עם סבו. אביו הקומוניסט נשאר ברוסיה והוא לא ראה אותו יותר. סבו היה פרופסור איליוב שייסד את הפקולטה לכימיה ב[[הטכניון{{ה|טכניון]]}}, המשפחה התגוררה ב[[חיפה]]. בשנת [[1928]] סיים לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]], ובשנת [[1932]] סיים את לימודיו ב{{ה|טכניון}}בטכניון{{הערה|{{דבר||בתכניון|1932/10/16|00408}}}} שם למד [[הנדסה אזרחית]]. בסיום לימודיו, עבד במשך שנתיים כמהנדס מכונות במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. במקביל ערך מסעות אופנוע הרפתקניים לארצות ערב, אירופה, סהרה, סודן והודו.
 
בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות ב[[חברת הנפט העיראקית]] (IPC כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון [[ההגנה]] בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כטייס במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטריה]] שתכנן כנגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז בן-גוריון עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הברטים למוקש המטריה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לאדמיראליות, לבסיס הפיתוח שלהם בעיר [[פורטסמות]] לעסוק בפיתוח נשק נגד צוללות. בין היתר, היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] כנגד צוללות. מרגמה זו פגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל, הבריטים סירבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו נתינות בריטית. רטנר התחזה כחולה סופני המבקש להיקבר בארץ ישראל. לאחר הגיעו הצטרף למחלקה המדעית של ההגנה והפך למהנדס הראשי של [[חיל מדע#היסטוריה|חמ"ד]], והיה ממייסדי [[חיל המדע]] של צה"ל. במסגרת חמ"ד פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינץ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו במלחמת העצמאות.
 
בעקבות פיזור חיל המדע עבר לגוף המחליף, אגף מחקר ותיכון ב[[משרד הביטחון]]. לאחר הקמת [[רפא"ל]], בשנת [[1958]], עבר לעבוד ברשות ועסק בפיתוח אמצעי לחימה שם הקים את חטיבת החימוש, ובה שימש ראש פרויקט מרכזי. בגין עבודתו, הוענק לו פעמיים [[פרס ביטחון ישראל]], מהם הוענק לו הפרס בשנת [[1959]] על פיתוח ה[[רב-בזוקה]].
שורה 20:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
{{מיון רגיל:רטנר, אבגני}}