הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
ב[[ינואר]] [[1912]] התכנסה הוועידה השנייה ב[[קבוצת כנרת]]. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית ל[[כיבוש העבודה]] במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת [[קבוצה (התיישבות)|קיבוצית]] וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית ל[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]]. כן הוחלט, שעל ההסתדרות להילחם למען שיפור תנאי המחיה של הפועלים בחוות הלאומיות. לוועד הפועל נבחרו [[יוסף בוסל]], [[ישראל גלעדי]], ו[[אליעזר יפה]], שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.
הוועידה החמישית, שהתקיימה ב[[פוריה עילית|פוריה]] ב-[[1914]], ערב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הייתה ועידה מכרעת במספר נושאים. מבחינת ההתיישבות, הוועידה אימצה את רעיון ה[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] להתיישבות שיתופית כפתרון לבעיית נדידת הפועלים. וקיבלה גם את רעיון [[מושב עובדים|מושב העובדים]] כצורת התיישבות נאותה לפועל העברי, ובתנאי שהמושב יוקם על קרקע לאומית כדוגמת זו שבבעלות הקרן הקיימת והמתיישבים יתבססו על עבודה עצמית - להבדיל מה"בועזים" בני המושבות. עבור הפועלים ב[[מושבה|מושבות]] וב[[עיר|ערים]] הציעה הוועידה לאמץ מתכונת של [[משק עזר]], משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם. כמו כן הוחלט על הקמת [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים]] לפועלי הגליל וקופת-מלווה (סוג של [[בנק]]).
ב-[[1915]] הוקמה ועדת [[תרבות]] ליד ההסתדרות, שתפקידה היה "לדאוג ל[[מורה|מורים]] להנחלת הלשון ה[[עברית]] בריכוזי הפועלים." על חברי הוועדה נמנו ברל כצנלסון, [[רחל כצנלסון-שזר]] ו[[יצחק טבנקין]].
| |||