לחץ חברתי – הבדלי גרסאות

'''לחץ חברתי''' הוא שינוי ב[[התנהגות]] של הפרט כתוצאה מהקונפליקטמה[[קונפליקט]] בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין ה[[הצורך בהשתייכות]] וה[[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] להתאים עצמו ל[[חברה]] ש[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבו]].

זהו מצב בו מופעלת [[השפעה חברתית]] על אדם מצד האנשים הסובבים אותו. כתוצאה מכך, האדם עשוי "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או [[מצפון|מצפונו]].

כאמור, לחץ חברתי נועד ליצור שינוי בהתנהגות האדם שכלפיו הוא מופעל. ללחץ חברתי יכולות להיות השלכות שליליות או חיוביות בהתאם למטרות והערכים שלמענם נוצר השינוי.

לדוגמהדוגמה להשפעה חיובית היא מצב בו אדם ישאףשואף ולהצטייןלהצטיין בלימודיו עקב לחץ הסובבים אותו להצלחה אקדמית ורכישת [[השכלה]].

עם זאת, על פי רוב נעשה שימוש במונח לחץ חברתי בהקשרים שליליים. לדוגמה, רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות ל[[עישון]]; לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו ה[[נורמה חברתית|נורמה]], למרות שבתנאים אחרים לא היה מעשן.

לחץ חברתי יכול להיות מופעל גם במסגרת [[קבוצה|קבוצתית]].

במסגרת [[קבוצת תמיכה]] נעשה פעמים רבות שימוש בלחץ חברתי כדי להשפיע על אנשים לנהוג בדרך חיובית, לדוגמה: להפעיל קבוצות שמטרתן [[הפסקת עישון|להפסיק לעשן]] או [[גמילה|להיגמל]] מ[[משקאות חריפים]]. הנחת היסוד בבסיס ארגון קבוצות כאלו היא כי קל יותר להשפיע על אדם הנמצא בתוך קבוצה, מאשר לפנות אליו ביחידות, כפי שנמצא במחקרים חברתיים רבים. אנשים מצטרפים לקבוצות כאלו מרצונם החופשי.