קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliezer014 (שיחה | תרומות)
הרחבה, עריכה
שורה 1:
{{לשכתוב}}
'''קופת מעות ארץ הקודש''' הוקמההיה בשנת[[כולל (היישוב הישן)|מפעל ההתרמה]] של חסידים מארצות הגולה בעיקר מ[[1781רוסיה הלבנה]] (למען חסידי [[תקמ"אארץ ישראל]]), שנוסד על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רביתקופה קצרה אחרי [[אברהםעליית מקליסקהחסידים]]<ref>קופת ורבימעות ארץ הקודש נזכרה לראשונה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, [[שניאורד זלמן מלאדיבאדר]] מייסד [[חסידותתקמ"ב]] ([[חב"דספר התניא|ליקוטי אמרים]], מטרתהאיגרת היהה] העברת</ref>. כספיםבראשות עבורהמגבית היישובבחו"ל עמד רבי ה[[אשכנזישניאור זלמן מלאדי]] במייסד [[ארץחסידות]] ישראל[[חב"ד]].
==רקע==
 
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה [[מנחם מנדל מוויטבסק]] שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיהמ[[רוסיה אוקריאניההלבנה]] ופוליןומאוחר יותר גם מדינת [[ווהלין]] באמצעות גבאי צדקה מקומיים וובעידודם של [[שד"ר]]ים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל.
==מבוא==
בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שב[[רוסיה הלבנה]], שימשו רבי [[ישראל מפולוצק]], רבי יששכר בער מלובביץ' ורבי [[שניאור זלמן מלאדי]]<ref>איגרות בעל התניא עמ' ח-ט</ref> עד שנת [[תקמ"ו]]<ref>איגרות בעל התניא, עמ' כו-כז</ref> שאז הוכתר רבי שניאור זלמן מלאדי על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן<ref>נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש [[אדר]] [[תקמ"ב]] ([[1782]]) (יעקב ברנאי, [http://www.hebrewbooks.org/21741 איגרות חסידים מארץ ישראל], עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת [[תקס"ה]] (1805), [[ספר התניא|אגרת הקודש]] עמ' קכח.</ref>.
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה [[מנחם מנדל מוויטבסק]] שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה אוקריאניה ופולין באמצעות גבאי צדקה מקומיים וובעידודם של [[שד"ר]]ים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל.
בגולה שימש רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] כנשיא מוסד מעות ארץ הקודש, שב[[רוסיה]], הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן.
 
בשנת [[תקנ"ח]] ([[1798]]) בזמן סערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשין הירש בן דוד אחד מ[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים שרבי שניאור זלמן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח רבי שניאור זלמן לחקירה ומאסר ב[[פטרבורג]], ב[[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] ([[16 בנובמבר]] 1798) החליט [[פאבל הראשון, קיסר רוסיה]] לשחרר את רבי שניאור זלמן בטענה שלא מצא "שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית"<ref>[[יהושע מונדשיין]], כרם חב"ד, 4, א, עמ' 29-76. (תרגום תעודות מאורכיון התובע הכללי בפטרבורג הקשורות במאסרו של רבי שניאור זלמן מרוסית)</ref>.
==אופן העבודה==
לכלהמגבית אחדהתבוססה ואחדבעיקר על התחיובות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה היההלבנה קופתעבור מעותכלל החסידים שבארץ ישראל היו חסידים שהיה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ הקודשישראל, בביתובכדי ואליהלהקל התבקשעל לתרוםהחסידים סכוםנקבע קצובלחלק מדיאת שבועהסכום בשבועהשנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש<ref>אגרת הקודש עמ' ד, בכלו. עיראגרת מונההקודש חלק ב, עמ' א-ב.</ref>. מי שהופקד על גביית הכספים היו ה[[גבאי צדקה|גבאי]]ם שאליודארץ היההקודש צריךשמונו למסורעל מדיידי שבוע[[שניאור אוזלמן חודשמלאדי]] בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים<ref>אגרת שהצטברוהקודש בקופהעמ' ו, ט.</ref>. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי רביר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד רבי שניאור זלמן מלאדי. רביר' יעקב מסמיליאן בעצמו לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות.
מלבד רביר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח [[שד"ר]]ים נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ב[[רוסיהברוסיה הלבנה]] ו[[ליטא]], ואף לעיירות ב[[ווהלין]] ו[[פולין]], והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי [[ארץ הקודש]], ואלו הם רוב האגרות שבאגרת-שבחלק אגרת הקדש שב[[ספר התניא]], ואגרותלאחר רבותשכל שבספרוהכספים היו מתאספים אגרות-קודשאצלו, כךהיה נמשךשולח עדאותן שנתעם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק, שליח זה היה לפעמים שד"ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות. (בשנת [[1796]] ([[תקנ"ו]]), שאז הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מרוסיה מכוון שהשד"ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש [[תמוז]], כדי להגיע ל[[איסטנבול]] ב[[ראש חודש]] [[אלול]], וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול וכך כתב רבי אברהם מקליסק למוסד מעות ארץ הקודש "כי תדעו נאמנה כי ריוח העודף מכסף המגיע לעת האסיף עולה קרוב לחצי כל הסך שנשלח ממדינתנו").
 
==קורות הקופה==
מלבד רבי יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח [[שד"ר]]ים נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ב[[רוסיה הלבנה]] ו[[ליטא]], ואף לעיירות ב[[ווהלין]] ו[[פולין]], והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי [[ארץ הקודש]], ואלו הם רוב האגרות שבאגרת-הקדש שב[[ספר התניא]] ואגרות רבות שבספרו אגרות-קודש, כך נמשך עד שנת [[1796]] ([[תקנ"ו]]), שאז הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מרוסיה מכוון שהשד"ר צריך לנסוע עם הכסף בחודש [[תמוז]], כדי להגיע ל[[איסטנבול]] ב[[ראש חודש]] [[אלול]], וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול וכך כתב רבי אברהם מקליסק למוסד מעות ארץ הקודש "כי תדעו נאמנה כי ריוח העודף מכסף המגיע לעת האסיף עולה קרוב לחצי כל הסך שנשלח ממדינתנו".
 
לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק.
 
שליח זה היה לפעמים שד"ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות.
בשנים [[1788]] ([[תקמ"ח]]) [[1789]] ([[תקמ"ט]]) התחזקה המלחמה בין [[רוסיה]] ו[[טורקיה]] ([[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-‎1792)]]) ולכן לא יכלו יותר השלוחים מרוסיה לנסוע לארץ ישראל דרך טורקיה והוכרחו לנסוע לעיר [[ברודי]] ומשם דרך [[טריאסטה]] עיר נמל בצפון-מזרח [[איטליה]] לארץ ישראל.
בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו כמה מה[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקחו רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] ורבי [[חסידות קרלין|אשר מסטולין]] לחקירה וישבו במאסר ב[[פטרבורג]]. בהשתדלות החסידים שוחררו.
 
לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק 1788 (ראש חודש [[אייר]] [[תקמ"ח]]) עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם "[[כולל ווהלין]]". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796) בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"), [[המגיד מקוז'ניץ]] ו[[האוהב ישראל מאפטא]]. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].
===המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ורבי שניאור זלמן מלאדי===
בשנים [[1803]] ([[תקס"ג]]) [[1805]] ([[תקס"ה]])הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי שניאור זלמן מלאדי, הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש<ref>אגרות בעל התניא, עמ' קה-קו </ref>, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] ורבי [[אשר מקרלין]]<ref>אגרות בעל התניא, עמ' קפג-קפד </ref>, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי.
 
כך בעקבות סכסוך הנ"ל שהשפיע גם על חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ל[[צפת]], פתחהמשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב קופתלשלח מעותכספים לחסידיו היושבים בצפת. חדשהמכאן והילך נקראה הקופה בשם [[כולל חב"ד]] שהעבירה כספים לארץ ישראל עבור חסידי חב"ד היושבים בצפת.
כך בשנים [[1803]] ([[תקס"ג]]) [[1805]] ([[תקס"ה]]) הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי שניאור זלמן מלאדי, בין בקשר להנהגת החסידים ובין בקשר לניהול קופת מעות ארץ הקודש, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק מינה את רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] לנשיא קופת מעות ארץ הקודש ברוסיה,
רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי.
 
בעקבות סכסוך הנ"ל שהשפיע גם על חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ל[[צפת]], פתח רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב קופת מעות חדשה בשם [[כולל חב"ד]] שהעבירה כספים לארץ ישראל עבור חסידי חב"ד היושבים בצפת.
 
==ראו גם==
שורה 28 ⟵ 20:
* [[רבי מאיר בעל הנס]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
==לקריאה נוספת==
* חיים מאיר הילמן, '''בית רבי''', 1902 (תרס"ב)
* [[עמנואל אטקס]], '''בעל התניא''', [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי|מרכז שזר]], 2011
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/27/3 תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ב', פרק ד' ופרק ה'] {{עברית}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36711&st=&pgnum=130 חלוקה], אברהם משה לונץ. אתר [[היברובוקס]]
* [http://www.hebrewbooks.org/6664 איגרות בעל התניא], [[דוד צבי הילמן]].
 
[[קטגוריה:החלוקה]]