ז'אן לרה – הבדלי גרסאות

'''ז'אן לרה''' (ב[[צרפתית]]: '''Jean Leray''';{{כ}} נולד ב-[[7 בנובמבר]] [[1906]] ב[[צרפת]] - נפטר ב-[[10 בנובמבר]] [[1988]]) היה [[מתמטיקאי]] צרפתי שעיקר עבודתו היתההיה בתחומים:בתחומי [[טופולוגיה אלגברית]] ו[[משוואות דיפרנציאליות חלקיות]].

לרה נולד ב Chantenay-sur-Loire (כיום חלק מ[[נאנט]]). הוא למד ב[[אקול נורמל סופרייר]] בין השנים [[1926]] ל -[[1929]]. הואלמד קיבלב[[אקול תוארנורמל דוקטורטסופרייר]]. בשנת [[1933]]. לרהקיבל תואר דוקטור. כתב מאמר חשוב אשר ייסדשייסד את המחקר של הפתרונות ה"חלשים" עבור ל[[משוואות נאוויה-סטוקס]]. ביחד עם [[יוליוס שאודר]] הוא גילה [[שמורה (מתמטיקה)|שמורה]] טופולוגית אשר נעשהשנעשה בה שימוש כדי להוכיח את קיומם של פתרונות למשוואת דיפרנציאליות חלקיות חסרות ייחוד.

משנת [[1938]] ועד [[1939]] כיהן לרה כפרופסור ב[[אוניברסיטת נאנסי]]. הוא לא הצטרף אל קבוצתלקבוצת [[ניקולא בורבאקי]], למרות שהיה קרוב אל מיסדיהמייסדיה.

עבודתו העיקרית ב[[טופולוגיה]] בוצעהנעשתה כאשר היה [[שבוי מלחמה]] במחנה אדלבאך ב[[אוסטריה]] בין השנים [[1940]] ל -[[1945]]. הוא הסתיר את מומחיותו במשוואות דיפרנציאליות מחשש כי הקשרשהקשר הקיים בין נושא זה לבין [[מתמטיקה שימושית]] עלול להוביל אותו להיות מנוצל למאמץ המלחמתי. עבודתו בתקופה הזו הניבה את ניצני הנושאים: סדרות ספקטרליות ו[[אלומה (מתמטיקה)|אלומות]]. כתוצאה מכך, נושאים אלו נחקרו רבות על ידי מתמטיקאים אחרים אשר לבסוף יצרו כלים חשובים ב[[אלגברה הומולוגית]].

בין השנים [[1945]] ועד [[1947]] הוא כיהן כפרופסור ב[[אוניברסיטת פריז]] ולאחר מכן ב[[קולז' דה פראנס]] עד שנת [[1978]].