הרצל פינת רפאלי – הבדלי גרסאות

{{לשכתב|ניסוחים בסגנון פירסומיפרסומי בלתי אנציקלופדי|נושא=תרבות פופולרית}}

בשנת 1957 הסעיר את מדינת ישראל הצעירה העירום של זיוה שפיר-רודן- שנודעה כ"נערת הזוהר הראשונה", על שער העיתון "[[העולם הזה]]". מאז, לאחר שהוקעה ברחוב ובכלי התקשורת, במה שהגיע אז עד לדיון בועדתבוועדת החינוך של כנסת ישראל, נעלמה זיוה רודן לעשרות שנים של גלות בעולם. צוות הסדרה מאתר את רודן בפאלם ספרינגס שבקליפורניה ומגלה שהפרשייה ההיא עדיין מהדהדת בעולמה. מלבד זאת חוזר הפרק גם אל הלבטים ותחושת השליחות של [[מיכל מודעי]] בדרך להיותה מלכת היופי בשנות הצנע, ומציב מולה מודל אחר משנות ה-2000 שמייצג קו מחשבה אחר של הדוגמנית הישראלית [[בר רפאלי]].

מסע מאסיפות עם בכיכרות ומנאומים חוצבי להבות, אל תכניות אירוח צעקניות ומדורי רכילות נוצצים, בעקבות הפוליטיקאים, הגנרלים – והצורך הקיומי שלהם לזכות בתשומת הלב, באהבת הציבור, בכוח ובהשפעה. זהו מסע שמתפתל מהמאבק להשגת הראיון הראשון עם [[פולה בן -גוריון]] ועד המאבק היומיומי של [[פנינה רוזנבלום]] על דקות מסך, מסיפורי הבגידות הסודיות של [[משה דיין]] ועד "הקלטת הלוהטת" של "[[בנימין נתניהו]]. הכל בניסיון לברר שתי שאלות חשובות: איך הפכו הפוליטיקאים שלנו מאידיאולוגיםמאידאולוגים – לכוכבי טלוויזיה, והאם הדרך פתוחה משני הכיוונים - ועיתונאים וכוכבי טלוויזיה יכולים להיות מנהיגים ראויים?