תיול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
לפי השיטה הישנה משתמשים בשם ה[[אלקיל]] (השייר הפחמני) ובסיומת '''מרקפטאן''': מתיל מרקפטאן, פּרוֹפּיל מקרפטאן.
 
לתיולים יכולת ספיחה ספונטנית על גבי מתכות, בעיקר זהב. תיולים ארוכי שרשרת כגון Octadecanthiol ייצרו שכבה חד-מולקולרית צפופה על גבי משטח זהב. מידת הסידור של השכבה הנוצרת תלוי במידת החיספוס (roughness) של פני השטח ובאורך השרשרת הפחמימנית של התיול. ככל שפני השטח של הזהב אחידים יותר (קרובים יותר למבנה האופטימלי (111)) וככל שהשרשרת הפחמימנית ארוכה יותר, כך תיווצר שכבה צפופה ומסודרת יותר. הדבר נובע מן האפשרות ליצור קישור בצורה אחידה יותר בין הקצה התיולי ובין המשטח ומנגד העלאת מספר הפחמימנים מעלה את מספרם של קשרי ה-וד"ו שניתן ליצור.
 
{{תרכובות אורגניות}}