כרמל מערבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בתים ראשונים הוקמו בשכונה ובהם:
* בית (פרופסור שלמה) וַ‏יִיך, מורה [[בית הספר הריאלי]]‏‏{{הערה|1=הוא רכב על חמורו בשביל החמורים בחיפה שירד ממרכז הכרמל להדר - ראו [[דב מדזיני]] - מיומנו של חיפאי ותיק וכן [http://www.hareali-haivri.haifa.k12.il/newsite/template2.asp?typeid=3&pageid=201 גבריאל קנולר, באתר ביה"ס הריאלי]}} (מגרש ובית בסוף רחוב האלון כיום{{הערה|בניגוד למה שרשום באתר הריאלי ובספרו של בן ארצי, תוכנית הבניין המצוייה בעיריית חיפה מראה שהבית עמד כאן. עדויות תושבי השכונה מהתקופה מאששים טענה זאת.}}), חלוץ ההתיישבות בשכונה. וייך, שחי בבית יחד עם אימו ואחותו ומעולם לא התחתן, סבל מהיותו מבודד באזור ודרש מהכשרת היישוב לדאוג לשמירה. הבית תוכנן על ידי שלמה דוסטרובסקי (דורי){{הערה|[[1901]] [[אודסה]] [[אוקראינה]] - [[16 במאי]] [[1960]] חיפה.}} ויעקב גרין.
* בית משפחת ד"ר יצחק{{הערה|([[1891]]-[[1944]]) היה גם ממקימי "השחיין" (לימים "דולפין") הקבוצה ששימשה להתארגנות [[צופי ים]] (בשיתוף עם "משוטטי בכרמל" של אריה כרוך). חמדה אלון, '''היה נכון: חמישים שנות צופיות עברית בארץ-ישראל, תרע"ט-תשכ"ט 1969-1919''', [[הוצאת עם הספר]], עמוד 152}} וד"ר תרזה{{הערה|[[1968]]-[[1897]]}} בתר, מבעלי בית החולים ב[[הדר הכרמל]]{{הערה|בית החולים הוקם ב-[[1926]]}}, ברחוב דרך הים ממול למלון טלטש. הבית נרכש על ידי משפחת משפחת בתר בשנות ה-40 מד"ר לותר והדויג באואר והם הוסיפו לו קומה.
* בתי נחושת שהוקמו בדרך הים 147 (בית ניומן, שנשרף עם השנים) וברחוב התמר 3 (בית נאומן, אשר נשרף, גם הוא, בתחילת המאה ה-21‏‏{{הערה|‏הבית נשרף דווקא ב[[ליל הסדר]].}}) (עוד על בתי הנחושת ראו [[מרכז הכרמל#יישוב היהודים בשכונה|כאן]]).
* בית משפחת (ד"ר ולטר) פולק, [[כימאי]] במקצועו, (כיום רחוב הסנה 8){{הערה|‏בנם של בעלי הבית היה לימים ראש שבט הצופים השכונתי‏ הראשון.}} ב-1936.