דיכאון קליני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 117:
*ב[[טיפול התנהגותי קוגניטיבי|שיטת הטיפול הקוגניטיבית]] (CBT) מנסים ללמד את המטופל לחשוב באופן חיובי, לתקוף ישירות את המחשבות הדיכאוניות, לערער עליהן, לנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב ומדכא את האדם. נמצא שאצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כשלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם. שיטת טיפול זו היא לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות.‏‏<ref>‏רוברט קרסון, ג'יימס בוצ'ר וסוזן מינקה, (1998), '''פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים''', רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה. (עמוד 991-1000)‏</ref>
 
למרות שטיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל, במקרים שבהם הדיכאון הוא "אנדוגני" (כלומר דיכאון-מחלה, בדרך כלל עם אפיזודות חוזרות), טיפולמטופלים פסיכולוגירבים נחשב פחות יעיל ופונים בעיקרפונים לטיפול התרופתי, מכיוון שבמצב זה נראה כי שורש הבעיה הוא חוסר איזון ביוכימי במוח. (ראה תת-ערך הבא, טיפול תרופתי).
 
למרות שטיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל, במקרים שבהם הדיכאון הוא "אנדוגני" (כלומר דיכאון-מחלה, בדרך כלל עם אפיזודות חוזרות), טיפול פסיכולוגי נחשב פחות יעיל ופונים בעיקר לטיפול התרופתי, מכיוון שבמצב זה נראה כי שורש הבעיה הוא חוסר איזון ביוכימי במוח. (ראה תת-ערך הבא, טיפול תרופתי).
 
===טיפול תרופתי===