אנתרופוצנטריות – הבדלי גרסאות

בתקופה המודרנית הגיעה ההשקפה האנתרופוצנטרית לשפל מדרגתה. הדרוויניזם הציג את האדם כלא יותר מחוליה נוספת בשרשרת התפתחות החיים, ככל בע"ח אחר. בספרו [[מוצא האדם]] כתב [[צ'ארלס דרווין]], שיכולותיו השכליות של האדם בהשוואה לחיות אחרות אינן נבדלות בסוג, כי אם במידה; במילים אחרות, האדם נמצא על רצף אחד עם בעלי החיים האחרים, ולא כקטגוריה נפרדת. תורתו של [[זיגמונד פרויד]] הציגה את האדם לא כיצור רציונליתבוני ורציונלי דווקא, אדון לגורלו, אלא כמונע מיצרים טבעיים בסיסיים "נמוכים". התפתחות התורות החברתיות המודרניות של המאה ה-19 הפכו את האדם לבורג בתוך מכונה, גוף ענק שהוא החברה, הלאום או הגזע. הגוף הענק הוא התכלית, ואילו האדם, הבורג הקטן, הוא רק אמצעי לפעולת המכונה הענקית.