הבדלים בין גרסאות בדף "עלילה"

נוספו 7,007 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 84.94.54.131 (שיחה) לעריכה האחרונה של TjBot
מ (שוחזר מעריכות של 84.94.54.131 (שיחה) לעריכה האחרונה של TjBot)
 
===פעולה שוככת===
פרייטג קרא לשלב הרביעי "פעולה שוככת" מכיוון שקצוות פתוחים בעלילה נסגרים. אולם, זהו הזמן בו מתרחש המתח הגדול ביותר, כיוון שזהו השלב בו כל דבר אפשרי משתבש.
 
בשלב זה, ידו של הנבל היא על העליונה ונדמה שהרוע ינצח. הפרוטגוניסט רחוק ממטרתו יותר מתמיד. לפי פרייטג, הדבר נכון גם בטרגדיה וגם ב[[קומדיה]], כיוון ששני מחזות אלו מציגים ארכיטיפ קלאסי של טוב נגד רע. השאלה שעולה היא באיזה צד נמצא כעת הפרוטגוניסט, והתשובה לכך יכולה שלא להיות ברורה.
 
 
==עלילה מחוץ לדרמה==
מרבית היצירות מחשיבות את העלילה בהקשר ל[[דרמה]] ול[[תיאטרון]], אך בכל מקום בו קיים [[סיפורת|סיפור]], ייתכנו שאלות הנוגעות לעלילה. אנשים לומדים וכותבים על עלילה ב[[מעשייה|מעשיות]], ב[[שירה]], בסדרות או בסרטי [[טלוויזיה]], ב[[נובלה|נובלות]], ב[[משחק תפקידים|משחקי תפקידים]], ב[[משחקי מחשב]] ועוד. בעוד שעלילת [[סיטקום]] טלוויזיוני תהיה שונה בתכלית ממשחק מחשב או דרמה בעלת חמש מערכות - השאלות הבסיסיות עליהן עונה הבנה נכונה של העלילה הן אוניברסליות - כיצד אירועי הסיפור מקושרים זה לזה באמצעות גורם נסיבתי, באילו אמצעים נוקטות ה[[דמות ספרותית|דמויות]], הסיבות הרגשיות המובילות את הדמויות לנקוט באמצעים הללו, והאם מגיע לדמויות הללו הפתרון לו זכו.
מרבית היצירות מחשיבות את העלילה בהקשר ל[[דרמה]] ול[[תיאטרון]], אך בכל
 
==כלים עלילתיים==
{{שכתוב|פסקה=כן|מתייחס בעיקר לתסריטים, כולל קביעות לא ממוסמכות, אסמכתאות מפוקפקות וקביעות שגויות, חלקים מסוימים אינם קריאים או מובנים|נושא=ספרות}}
{{ערך מורחב|ערכים=[[כלי עלילתי]], [[מקגאפין]]}}
כלי עלילתי היא [[טכניקות ספרותיות|טכניקה ספרותית]] שבשימוש הסופרים כדי להניע את עלילת הסיפור. כלי עלילתי שכיח ופשוט הוא ה[[מקגאפין]]. בסרט קולנוע, כאשר האדם הפשוט נעשה מעורב עם [[מרגל]]ים בינלאומיים החושקים בתוכניות סודיות ביותר, התוכניות הסודיות הן המקגאפין, והן כלי עלילתי כדי להניע את העלילה בכך שנותנת לדמויות סיבות לעשות פעולות. כל טכניקה שכזו נחשבת לכלי עלילתי חשוב - לא בזכות עצמו כאלמנט בסיפורת, כי אם בזכות יכולתו להצדיק אירועים הקורים בסיפור. אולם, בכל סרט דמוי סרטי [[ג'יימס בונד]], כאשר הגיבור נכשל בהשגת התוכניות והנבל הראשי משיג אותן לתועלתו ומתעתד להשתמש בהן, התוכניות הסודיות אינן מקגאפין. ההבדל הוא שהן יותר משולבות לתוך העלילה משום שנעשה בהן שימוש. אם הן חשובות דיין לסיפור כ"תוכניות סודיות ביותר" בלבד, ולא [[יהלום|יהלומים]] או [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], אין הן נחשבות ככלי עלילתי כלל. סרט הקולנוע "[[שודדי התיבה האבודה]]" מציג יריבות בין שני [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] - [[אינדיאנה ג'ונס]] ורנה בלוק - לצורך השגת [[ארון הברית]]. אולם, ברגע קריטי בסיפור, הארון מפסיק להיות כלי עלילתי.
 
לפי מאמרו של ניק לאו, ''The Well-Tempered Plot Device'', כלים עלילתיים נחלקו לקופונים עלילתיים, לשוברים עלילתיים ולמתפעלי עלילה <ref>[http://news.ansible.co.uk/plotdev.html Ansible 46, July 1986], ISSN 0265-9816</ref>. לפי מאמרו, בסיפור בו הגיבור צריך לאסוף כל אחד מתוך שבעה פריטים מיוחדים, שבעת הפריטים הם קופונים עלילתיים. לאו מחשיב את המקגאפין כקופון עלילתי. בשעה שהמאמר אינו מפרט על כל הכלים העלילתיים, הוא כן מתייחס למרכזיים שבהם.
 
כלים עלילתיים נחשבים לרוב כדרכו של הסופר "לרמות" ולקדם את הסיפור כאשר הסיפור נלכד בלוגיקה הפנימית של עצמו. האפקט הבלתי רצוי שבשימוש בכלי עלילתי יכולה להתמתן על ידי איזכור הכלי טרם שימושו (דבר היכול להיחשב כ[[רמז מטרים]], אך אין כך הדבר) או בהצגתו לאורך זמן ובכך "למכור אותו" לקהל הקוראים.
 
הדרך האלטרנטיבית להניע את הסיפור קדימה עם כלי עלילתי היא להניעו בטכניקה דרמטית, כלומר, לגרום לדברים לקרות משום שהדמויות פועלות מתוך סיבות מחושבות היטב. התערבותה של הדמות יכולה גם להיחשב ככלי עלילתי, כאשר יש צורך בכך והעלילה דלה מידי. כאשר [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] מגיע ברגע האחרון ומציל את המצב, הדבר יכול להיות מוגדר ככלי עלילתי; כאשר דמות יריבה שנאבקה עם עצמה מצילה את המצב עקב שינוי [[מצפון|מצפוני]], הדבר נחשב לטכניקה דרמתית.
 
==קו מתאר לעלילה==
קו מתאר לעלילה הינו תיאורו [[פרוזה|הפרוזאי]] של [[סיפורת|סיפור]] בדרכו להפוך ל[[תסריט]]. לעתים נקרא "דף אחד" (1-3 דפים), והוא ארוך ומפורט בדרך כלל מתיאור רגיל (של פסקה אחת-שתי פסקאות). ישנן מספר דרכים ליצור קוי מתאר והם שונים באורכם.
 
ב[[קומיקס]], כתיבה ב[[עיפרון]] מתייחסת לשלב פיתוח בו הסיפור פושט לפרטים בסגנון הדומה ללוחות שרטוט (Storyboards) בתהליך הפקת סרטי קולנוע. השרטוטים דלים באיכותם (שרטוט גס), והמטרה העיקרית היא לפשט את זרימת העלילה על פני העמוד, כדי להבטיח את בניית המתח בסיפור, לעבור על [[זווית צילום|זוויות הצילום]] ומיקומי הדמויות.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{סיפר}}
 
[[קטגוריה:מונחים ספרותיים]]
 
[[en:Plot (narrative)]]
[[ar:حبكة]]
[[bs:Fabula]]
[[ca:Trama]]
[[cs:Fabule]]
[[da:Handling (episk)]]
[[de:Handlung (Erzählkunst)]]
[[es:Trama (narratología)]]
[[et:Faabula]]
[[fa:پیرنگ (ادبیات)]]
[[fi:Juoni]]
[[fr:Intrigue]]
[[gan:情節]]
[[hi:कथानक]]
[[it:Trama (narrativa)]]
[[ja:プロット (物語)]]
[[kk:Фабула]]
[[ko:플롯]]
[[ky:Фабула]]
[[lt:Fabula]]
[[ms:Plot]]
[[mt:Trama (narrattiva)]]
[[nl:Plot]]
[[no:Handling]]
[[pl:Fabuła]]
[[pt:Enredo]]
[[ru:Фабула]]
[[sk:Dej (literatúra)]]
[[sv:Handling (narratologi)]]
[[tr:Plan (anlatı)]]
[[uk:Фабула]]
[[zh:情節]]