הייעוד הגלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעליל'ה (שיחה | תרומות)
יעליל'ה (שיחה | תרומות)
שורה 17:
ב-[[27 בדצמבר]] אותה השנה, השתמש או'סאליבן פעם שנייה בביטוי, כשהפעם הוא משך תשומת לב רבה הרבה יותר מבפעם הראשונה. או'סאליבן השתמש בביטוי בכתבה שלו בעיתון שלו שנקרא "חדשות הבוקר של ניו יורק", ובה עסק בסכסוך בין ארצות הברית לבריטניה בדבר השליטה על טריטוריה שכונתה "טריטוריית אורגון". או'סאליבן תמך בשליטת ארצות הברית על כל השטח:
{{ציטוט
|תוכן="דרישתי היא חלק מזכות הייעוד הגלוי שלנו להתפשט ולהחזיק את כל השטח שניתן לנו על ידי השגחה אלוהית לפיתוח הניסוי של חירותנו והסמכתנו על ידי הממשל הפדרלי שלנו". }}

רעיונו של או'סליבאן היה שקיים חוק עליון לפיו על האדם לקדם את הדמוקרטיה, ובגלל שבריטניה לא תקדם את הדמוקרטיה באורגון, על ארצות הברית לשלוט באזור."<ref name = McCrisken>McCrisken, Trevor B., [http://books.google.com/books?id=QHDkqb-myscC&pg=PA68 ''Exceptionalism: Manifest Destiny''] (accessed 2008-05-20), in ''Encyclopedia of American Foreign Policy'', Vol. 2, p. 68. Charles Scribner's Sons, New York (2002). ISBN 0-684-80657-6.</ref>
}}
 
הרעיון המקורי של או'סאליבן היה שההתפשטות לא תושג בכוח צבאי או בכוונה של ממשל ארצות הברית, אלא מושבות של אנגלו-סקסים שיוקמו במערב ושיסתפחו בהמשך לארצות הברית, כמו שקרה עם [[רפובליקת טקסס]]. ב-[[1845]] חזה או'סאליבן ש[[קליפורניה]] תהיה הבאה בתור להסתפח לארצות הברית ולאחריה [[קנדה]]. על אף שאו'סאליבן התנגד ל[[מלחמת ארצות הברית-מקסיקו]] שפרצה ב-[[1846]], הוא האמין שבסופו של הדבר התוצאה תהיה חיובית עבור שתי המדינות.<ref>על פי ספרו של ההיסטוריון רוברט וולטר ג'ונסון משנת 1997, [http://books.google.com/books?id=YumVQgAACAAJ Manifest destiny and empire: American antebellum expansionism]