האומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמקובל בוויקיפדיה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב [[תש"ע]] [[2010]], ראה אור גיליון שהוקדש ל[[זאב ז'בוטינסקי]]. כל גיליון כולל כ-128-144 עמודים.
"האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".
להלן מתוך דבר המערכת במלאות שנה ל"האומה", שפורסם בגיליון 4, ניסן תשכ"ב, מרץ 1963:
"...הנחנו מסד לבימה, שעיקרה ההגות הלאומית על כל גוני ביטוייה, ולא ברתחנות של פולמוס אלא במידת ההתבוננות וביסוד המחשבה. הדברים שניתנו בארבע החוברות הראשונות של 'האומה' באו אלינו מסיעה גדולה של מספרים, משוררים ומבקרים, אנשי מדע, עיון ומעשה, כל אחד בתחומו שלו, כל אחד על סגנונו וצביונו. ואולם ביקשנו שיהא חוט-שני עובר בכול, שיחוזקו במיוחד כמה יסודות, שחשיבותם גדולה לאומה ולחברה.
ביקשנו לחזק את המאחד בתוכנו ולהחליש את המפריד... ביקשנו לטפח את ערכי המוסר והגבורה של העם בעבר הרחוק והקרוב. טיפוחם של אלה אפשר שהוא גורלי ממש בימים אלה של רפיון-מתח מוסרי, מבוכה רוחנית ועייפות-גיבורים. ולא פחותה בחשיבות גם הבלטתם של אותם קניינים לאומיים, קנייני-רוח וקנייני-מעש, שכותבי היסטוריה 'רשמיים' נוהגים בהם מידת-העלמה ביודעים. נוסיף גם להבא לחשוף אמיתות, להשרישן בתודעת הציבור ולקוות, שקניינים ואמיתות אלה יסייעו בידיהאומהלהשלים את תהליך תחייתה המדינית והרוחנית.
ביקשנו את טוהר הוויכוח. עודדנו אף המרצנו את המשתתפים ברבעוננו להאיר שורשי-דברים, לחזור ולבדוק עיקרים, לנתח מוסכמות. אבל ראינו בטוהר הוויכוח, בנקיות הלשון, בכיבוד דעת הזולת, בהיעדר הפנייה האישית ובביטוי התרבותי – ערך בונה לעצמו. אנו מקווים שאף להבא נשכיל ליתן חלקנו לעידונו של סגנון הוויכוח הציבורי במדינתנו.
ביקשנו להקנות לקוראים דעת היהדות וערכיה, ועם זאת לקרבם לגילויים הגדולים של המחשבה והיצירה האנושית-הכללית. נשקוד להביא גם להבא דברי עיון ומחקר בחכמת ישראל וכן תרגומים ממבחר הטוב והיפה שבאוצר התרבות העולמית – להרחיב דעת, להטעים מן הנשגב, לשם עילוי היחיד והציבור.
יסודות אלה מעוגנים כולם במורשת הגדולה, שנחלנו מן המורה זאב ז'בוטינסקי, אוהב-העם, הלוחם אמיץ-הרוח לתחייה ולשיחרור, איש-ההדר, העברי המשלים עבריותו כל ימיו, האדם שכל טוב וכל יפה בתרבות האנושית לא היה זר לו. מורשתו הרבגונית בשאלות האומה והיחיד, התרבות והמשק, המוסר והנוי, עוד כוחה עימה להפרות ולהתסיס גם את מחשבת ימינו. ראויה היא אפוא שנוסיף לטפחה ולסגלה לצורות-חיינו החדשות".
==קישורים חיצוניים==
| |||