הבדלים בין גרסאות בדף "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה"

ב-[[1923]] אימץ קונגרס המפלגה הצעה שגינתה את הציונות כ"תנועת [[בורגנות|בורגנים]] יהודים המשרתים את ה[[אימפריאליזם]] הבריטי", והביעה תמיכה בתנועה הלאומית הערבית שנלחמת בו. עקב כך זכתה המפלגה בחברות ב[[קומינטרן]] (איגוד המפלגות הקומוניסטיות הבינלאומי שנשלט על ידי ברית המועצות).
 
בשנת [[1924]] הוצאה המפלגה משורות [[ההסתדרות הכללית]] וצורפה ל[[קומינטרן]] (הארגון ה[[עולם|עולמי]] של ה[[מפלגה|מפלגות]] ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]]) כסקציה של הארגון בפלשתינה. חרף מאמציה לא הצליחה המפלגה עד סוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] לחדור לרחוב ה[[ערביי ישראל|ערבי]], ורק קומץ ערבים הצטרף אליה.
המפלגה הייתה מורכבת, באותה תקופה, רובה ככולה מ[[יהודים]] דבר שהתנגש עם מטרתה לקדם מהפכה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] בארץ בה, באותה התקופה, רוב תושביה היו [[ערבים]].
<Br>ה[[יהודים]] שהיו בהנהגת המפלגה היו [[מהגרים]] שלא ידעו [[ערבית]] ולא הכירו את ה[[תרבות]] של ה[[ערבים]]-ה[[פלסטינים]] בארץ, בשל כך, דרש ה[[קומינטרן]] מן [[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]] לעבור תהליך של "ערביזציה"{{הערה|http://www.haaretz.co.il/literature/1.1072390}}, כינוי לתהליך שמטרתו הייתה לשנות את הרכב חברי ה[[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה|פק"פ]] כדי שישקפו טוב יותר את הרכב האוכלוסייה בארץ.
<Br>דרישת ה[[קומינטרן]] לשינוי שייצג בצורה טובה יותר את [[חלק הארי]] באוכלוסייה לא הייתה דרישה שהופנתה רק כלפי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, אלא הייתה זו דרישה גלובלית שהופנתה גם כלפי התנועה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] ב[[מצרים]] שמקורה היה נעוץ במיעוט ה[[יווני]] במדינה, כלפי ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] ה[[אלג'יר]]אים שגרעינם היה [[צרפתי]] וכלפי [[תנועה|תנועות]] [[קומוניזם|קומוניסטיות]] נוספות ברחבי העולם{{הערה|http://www.haaretz.co.il/literature/1.1072390}}.
<Br>חרף מאמציה לא הצליחה המפלגה עד סוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] לחדור לרחוב ה[[ערביי ישראל|ערבי]], ורק קומץ ערבים הצטרף אליה.
 
 
משבר קשה פקד את המפלגה בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]]. מנהיגיה וחבריה הסתייגו ממעשי האלימות שכוונו נגד יהודים. הנהגת [[היישוב]], הנהגת [[ההסתדרות הכללית]] והנהגות המפלגות הציוניות, נידו את חברי המפלגה. שלטונות [[המנדט הבריטי]] נקטו נגדם בצעדי ענישה של מאסרים והגליות מן הארץ.