פפין הגוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 3:
'''פפין הגוץ''' או '''פפין השלישי''' (ב[[גרמנית]]: '''Pippin der Kleine'''; ב[[צרפתית]]: '''Pépin le Bref''') (נולד ב-[[714]] לערך - [[24 בספטמבר]] [[768]]), [[מאיור דומוס]] ולאחר מכן שליט ה[[פרנקים]] משנת [[751]] עד למותו בשנת 768. בן [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]]. בנו הצעיר של [[קרל מרטל|קרל "הפטיש" (מרטל)]], ואביו של [[קרל הגדול]].
 
פפין נולד בעיירה ז'ופיל, המהווה כיום חלק מ[[לייז']] (עיר ב[[בלגיה]] המודרנית), אבל בזמנו חלק מממלכת [[אוסטרזיה]] הפרנקית שנשלטה על ידי שושלת ה[[מרובינגים]]. אביו היה קרל מרטל, "השר על הבית" ([[מאיורדומוס]]) של המלך המרובינגי ואמו נקראה כרוטרוד ([[690]] - [[724]]).
 
בשנת [[740]] התחתן עם בארטרדה מלן, ולזוג נולדו מספר ילדים ששלושה מהם שרדו עד לבגרות. הבולט בהם הוא [[קרל הגדול]].
 
בשנת [[741]], אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי [[נזיר]]ות בשנת [[747]] והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי [[כילדריך השלישי]]. למעט תוארו כמלך, לכילדריך לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל [[אודילו מבוואריה]], שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-[[748]]), מינה את [[טסילו השלישי]] כדוכס האחראי על האזור.
 
פפין החליט בשלב זה להפוך למלך באופן פורמלי, ולא רק מעשי. הוא פנה לאפיפיור [[זכריאס]] בשאלה, מי צריך להיות המלך - זה שיש לו את כוח בפועל או זה אשר מחזיק בתואר. התשובה הייתה ידועה מראש: האפיפיור [[זכריאס]] היה תלוי בכוחו של פפין וצבאו שיגן עליו מפני ה[[לומברדיה|לומברדים]]. בשנת [[751]], לאחר שקיבל את תמיכתו של ה[[אפיפיור]], הדיח פפין את כילדריך מתואר המלך, מה שהפך את כילדריך לאחרון המלכים המרובינגים. התמיכה של ה[[אפיפיור]] הבטיחה התנגדות אפסית, ופפין השלישי נבחר על ידי אספת עם של מנהיגים פרנקים למלך. שערו של כילדריך גולח והוא נשלח למנזר. פפין נמשח כנראה על ידי [[בוניפציוס הקדוש]] תחת הכינוי "מלך בחסד האל" (Dei gratia rex), תואר שהיווה תקדים חשוב בהתפתחות המלוכה במערב [[אירופה]]. יחד עם פפין המליך בונאפיציוס גם את אשתו של פפין, ברתה מלאן (הידועה גם כברתה ארוכת הרגל) ובכך הפכו בניו של פפין מקודשים הן מצד האב והן מצד האם. גריפו המשיך במרד שלו, אך נהרג בקרב [[סן ז'אן דה מוריין]] ב-[[753]] וההתנגדות חוסלה.
 
ב-[[28 ביולי]] [[754]] הגיע ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השלישי]] ל[[פריז]], ומשח את פפין שנית בטקס חגיגי (טקס הסאקרום - Sacrum) שנערך ב[[בזיליקת סן דני]]. האפיפיור העניק לו ולשני בניו את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). בשל תוחלת החיים הנמוכה באותה תקופה, נמשחו גם שני בניו של פפין, [[קרל הגדול|קרל]] ו[[קרלומן הראשון, מלך צרפת|קרלומן]]. טקס זה הוא הבסיס לשמה של [[האימפריה הרומית הקדושה]] (Sacrum Romanum Imperium).
שורה 19:
פפין ביצע רפורמה בכנסיית הממלכה הפרנקית, מתוך מטרה לתת למלכות צביון של מלוכה [[מקרא|מקראית]]. התיקונים כללו יסוד של ועדות שנתיות של [[הגמון|הגמונים]], תמיכה במיסיון של בונפציוס ב[[גרמניה]], מינוי אנשי כנסייה לתפקידים ממלכתיים, וחלוקה של אדמות כנסייה לווסלים שלו תמורת התחייבותם לשלם מס מעשר שני לכנסייה.
 
פפין השלישי מת ב[[סן דני (פרבר)|סן דני]] בשנת [[768]], ונקבר ב[[בזיליקת סן דני|בזיליקה]] שלה, יחד עם אשתו. הוא השאיר לבניו קרל הגדול וקרלומן ממלכה פרנקית חזקה.
 
{{מלכי צרפת}}