פפין הגוץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
'''פפין הגוץ''' או '''פפין השלישי''' (ב[[גרמנית]]: '''Pippin der Kleine'''; ב[[צרפתית]]: '''Pépin le Bref''') (נולד ב-[[714]] לערך - [[24 בספטמבר]] [[768]]), [[מאיור דומוס]] ולאחר מכן שליט ה[[פרנקים]] משנת [[751]] עד למותו בשנת 768. בן [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]]. בנו הצעיר של [[קרל מרטל|קרל "הפטיש" (מרטל)]], ואביו של [[קרל הגדול]].
פפין נולד בעיירה ז'ופיל, המהווה כיום חלק מ[[לייז']] (עיר ב[[בלגיה]] המודרנית), אבל בזמנו חלק מממלכת [[אוסטרזיה]] הפרנקית שנשלטה על ידי שושלת ה[[מרובינגים]]. אביו היה קרל מרטל, "השר על הבית" (
בשנת [[740]] התחתן עם בארטרדה מלן, ולזוג נולדו מספר ילדים ששלושה מהם שרדו עד לבגרות. הבולט בהם הוא
בשנת [[741]], אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי [[נזיר]]ות בשנת [[747]] והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי [[כילדריך השלישי]]. למעט תוארו כמלך, לכילדריך לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל [[אודילו מבוואריה]], שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-[[748]]), מינה את [[טסילו השלישי]] כדוכס האחראי על האזור.
פפין החליט בשלב זה להפוך למלך באופן פורמלי, ולא רק מעשי. הוא פנה לאפיפיור [[זכריאס]] בשאלה, מי צריך להיות המלך - זה שיש לו את כוח בפועל או זה אשר מחזיק בתואר. התשובה הייתה ידועה מראש: האפיפיור
ב-[[28 ביולי]] [[754]] הגיע ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השלישי]] ל[[פריז]], ומשח את פפין שנית בטקס חגיגי (טקס הסאקרום - Sacrum) שנערך ב[[בזיליקת סן דני]]. האפיפיור העניק לו ולשני בניו את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). בשל תוחלת החיים הנמוכה באותה תקופה, נמשחו גם שני בניו של פפין, [[קרל הגדול|קרל]] ו[[קרלומן הראשון, מלך צרפת|קרלומן]]. טקס זה הוא הבסיס לשמה של [[האימפריה הרומית הקדושה]] (Sacrum Romanum Imperium).
שורה 19:
פפין ביצע רפורמה בכנסיית הממלכה הפרנקית, מתוך מטרה לתת למלכות צביון של מלוכה [[מקרא|מקראית]]. התיקונים כללו יסוד של ועדות שנתיות של [[הגמון|הגמונים]], תמיכה במיסיון של בונפציוס ב[[גרמניה]], מינוי אנשי כנסייה לתפקידים ממלכתיים, וחלוקה של אדמות כנסייה לווסלים שלו תמורת התחייבותם לשלם מס מעשר שני לכנסייה.
פפין השלישי מת ב[[סן דני (פרבר)|סן דני]] בשנת
{{מלכי צרפת}}
| |||