התכוונות (פילוסופיה) – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: כשלעצמ)
אין תקציר עריכה
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל מושג מחשבתי מאופיין על ידי מה שהפילוסופים של ימי הביניים קראו: אי קיומו המכוון (או המושכל) של חפץ. לכך אפשר לקרוא, במידה רבה של דיוק, יחוס לתוכן - התכוונות כלפי חפץ כלשהו. (אין זה זהה למושג "אובייקטיביות חסינה" או "דעה חסרת פניות"). כל מושג מחשבתי כולל בתוכו חפץ, אם כי לא כל מושג מתקשר לחפץ באותו אופן. בייצוג, משהו מוצג, בשיפוט - משהו מוצדק או נדחה. באהבה - נאהב, בשנאה - נשנא, בתשוקה - נחשק... וכה הלאה. התכוונות קיומית פנימית זו היא מאפיין בלעדי לתופעות מחשבתיות. אין תופעה פיזית אשר לה תכונה דומה. ניתן אם כן להגדיר תופעה מחשבתית, כתופעות אשר להן התכוונות לחפץ בתוכם. <br />
<small>- פרנץ ברנטנדו, פסיכולוגיה מעמדה נסיונית, הוצאה מחודשת, לונדון 2005, ספרי רוטלדז, לונדון (עמ' 88-89)</small>}}
 
לשיטתו של ברנטנו, בעוד שהתופעות ה[[חומר]]יות אינן זקוקות ליבוא [[מושא]] החיצוני להן, על מנת להיפעל, והן [[קיום|קיימות]] כשלעצמן (דוגמת ה"[[צמרמורת|רעד]]"), הרי שהיפעלותן של התופעות ה[[נפש]]יות מתאפשרת רק באשר לתחוּלָתָן התודעתית על מושא [[אובייקטיביות|אובייקטיבי]], החיצוני להן (דוגמת התבניות "[[מחשבה]]", "[[תקווה]]").
472

עריכות