פילוסופיה של הנפש – הבדלי גרסאות

רוב הפילוסופים המודרניים של הנפש מעדיפים עמדה פיזיקלית רדוקציונית או לא-רדוקציונית , תלויבהתאם בהשקפתםלהשקפתם על הדרך בה הנפש נקשרת לגוף ('''פיזיקליזם רדוקציוני''' טוען שכל המצבים הנפשיים והתכונות יוסברו, בסופו של דבר, על ידי ה[[מדע]] כתהליכים ומצבים פיזיולוגים, לאומתו '''פיזיקליזם לא-רדוקציוניסטי''' טוען שלמרות שהמוח הוא כל מה שיש לנפש, התוצרים ואוצר המילים בתיאורים נפשיים והסברים הינם חיוניים, ולא יכולים לעבור רדוקציה ל[[שפה]] ולהסברים של רמה פיזיקלית נמוכה יותר). גישות אלו מושפעות מ[[סוציוביולוגיה]], [[מדעי המחשב]], [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ו[[מדעי המוח]]. פילוסופים אחרים, מעדיפים עמדה לא-פיזיקלית שמבקרת את הרעיון שהמוח הוא מבנה פיזיקלי טהור. ההתקדמות במדעי המוח עוזרת להבהיר חלק מנושאים אלו, למרות זאת, הם רחוקים מלהיפתר. פילוסופים מודרניים של הנפש ממשיכים לשאול כיצד איכויות החומר וה[[אינטנציונליות]] של מצבים נפשיים ותכונות יכולות להיות מוסברות במונחים [[נטורליזם|נטורליסטים]].