לואי השמונה עשר, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

| מקום קבורה = [[בזיליקת סן דני]]

|}}

'''לואי השמונה עשר''' ([[17 בנובמבר]] [[1755]] - [[16 בספטמבר]] [[1824]]), [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] ו[[נווארה]] מ-[[1814]] עד מותו ב-1824, על אף שלפי הצהרתו החזיק בשלטון החל משנת [[1795]]. מלכותו פסקה לתקופה קצרה בשנת [[1815]] בעקבות חזרתו של [[נפוליאון]] ל[[צרפת]] בתקופת [[נפוליאון בונפרטה#שלטון מאה הימים|שלטון מאה הימים]]. הוא היה נצר ל[[בית בורבון|שושלת בורבון]] ונולד בארמון [[ורסאי]] שבמדרום ל[[פריז]].

 

לואי סטאניסלאס זאבייה, נולד בשנת 1755 כבנו הרביעי של יורש העצר הצרפתי [[לואי, יורש העצר של צרפת (1729-1765)|לואי]], בנו של המלך [[לואי החמישה עשר]], וקיבל עם לידתו את התואר "רוזן פרובנס". לאחר מותו של אביו ומאוחר יותר של סבו המלך, עלה אחיו, [[לואי השישה עשר]], לכס המלוכה בצרפת, מה שהעניק ללואי את התואר "מסייה", המציין את היותו אחיו המבוגר ביותר של המלך המכהן. בעקבות מותם של שני אחיו הגדולים, הפך לואי ליורש העצר הצרפתי, אולם, לאחר לידתם של שני בניו של המלך לואי השישה עשר, הוא הפך למעשה להיות שלישי בתור למלוכה.

 

ב-[[14 במאי]] [[1771]] לואי נישא ל[[מריה ג'וספינה לואיזה, נסיכת סרדיניה]], בת ל[[משפחת סבויה]] ונכדתו של מלך ספרד, [[פליפה החמישי]]. הנסיכה, שנקראה בצרפת מארי ז'וזפין, עברה שתי [[הפלה טבעית|הפלות טבעיות]], ב-[[1774]] ו-[[1781]], ולאחר מכן הזוג נותר חשוך ילדים.

 

במהלך המאורעות אשר הובילו לפרוץ [[המהפכה הצרפתית]], נקט לואי בעמדה ליברלית והביע התנגדות לשלטונו של אחיו, אולם הקיצוניות הגוברת של המהפכנים הוסבה במהרה גם כלפיו בהיותו שייך לבית המלוכה. בשנת [[1791]] ברח לואי מהמדינה, באותו הזמן בו נכשל אחיו המלך בנסיון בריחתו. הוא נמלט למדינת [[וסטפליה]] וחי שם בעוד אחיו הוצא להורג בשנת [[1793]]. עם מותו של אחיו הכריז לואי על היותו העוצר של אחיינו [[לואי השבעה עשר]], מלכה החדש של צרפת, אשר היה ילד ולמעשה מעולם לא שלט במדינה. כשהמלך בן העשר מת בכלאו ב-[[8 ביוני]] [[1795]], הוא הכריז על היותו מלך צרפת החדש ושינה את שמו ללואי השמונה עשר. ב[[הצהרת ורונה]], הכריז לואי על דחייתו את השינויים שהתרחשו בצרפת מאז [[1789]], אשר הרסו, לדעתו, את הסיכוי להקמת שלטון מונרכיה-חוקתית מתונה, אשר תוגבל על ידי חוקה המיישמת את מרבית תוצאות המהפכה.

 

 

בשנת [[1814]], עם הגלייתו של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] ל[[אלבה (אי)|אי אלבה]], תפס לואי ה-18 את מקומו כשליט צרפת ונהיה למלכה באופן רשמי. מטרתו הראשונה הייתה החזרת המצב במדינה לקדמותו, כפי שהיה בתקופת אחיו [[לואי ה-16]]. נסיונו זה לבטל את תוצאות המהפכה הפך אותו במהרה ללא אהוד במיוחד. הוא חתם על הסכם שלום עם בעלות הברית והכל היה נראה כאילו צרפת תקום שוב. אולם כעבור שנה בלבד חזר נפוליאון מגלותו ויצא למלחמה נוספת בבעלות הברית. נפוליאון ניצח בכמה קרבות אך בקרב האחרון, [[קרב ווטרלו]], הובס והוגלה שוב, הפעם לאמצע [[האוקיינוס האטלנטי]]. לואי ה-18 שב ותפס את המלוכה במה שמכונה [[הרסטורציה]] השנייה. זמן מועט לאחר שובו של המלך לכס המלכות החלה בצרפת תקופת [[טרור לבן|הטרור הלבן]], תקופה בה רצחו תומכיו של המלך אלפים מתומכיו של נפוליאון. עוד הסכם שלום נחתם לפיו צרפת תוותר על כמה חבלי ארץ ותשלם כספי פיצויים.

 

בימי לואי חל שיפור ניכר בניהול ענייני הכספים של צרפת, החלו להתגבש מוסדות ממשלתיים, החלה התעוררות אינטלקטואלית והופיעו כתבי עת חשובים.

 

*[[הרסטורציה]]